פליטות פה על פילוסופיה, אמנות ושירה
In order to be able to speak OF ANY discourse [having a meaning] or, what is the same thing, Of Discourse (Logos) as such, we must begin by positing a discourse [ endowed with any meaning] whatever it may be. Because putting it down ourselves is so easy that it would make no sense to …
המשך קריאה “The Dialectic of Discourse (1)Hypothesis, Thesis, Anti-Thesis…Syn-Thesis”
Poetry’s Birth into the PolisThe Olympia, “sporting world” is a human world, we can live there; it is even at first glance perfect since it is out there, on high, where a “world champion” exists, that is to say, where a man is universally recognised in his particularity as a result of a struggle. But …
המשך קריאה “HEGEL’S PHENOMENOLOGY. GREEK RELIGION (EPIC, TRAGEDY, COMEDY”
תחשוב על אגרטל לרגע. האגרטל נפל לי מהיד. הוא נשבר לרסיסים וכל מיני חלקים. איפה האגרטל? הוא לא בידיים שלי. הוא גם לא ממש על הרצפה. הוא בשום מקום ממש. ומצד שני, האגרטל לא נהיה כלום. יש לנו את הרסיסים האלה על הרצפה ויש לנו גם את השברים האלה. יש לנו את תודעת השינוי שפתאום …
E. H. Carr. People like to quote this historian’s attitude to facts as saying nothing but what you say them to say, beginning with the choice of what facts to include and how to highlight them thus that they will tell the story you are telling. Indeed, I have made the claim even more relativistic …
Kant’s critique of the philosophical discourse As soon as one openly declares that a particular “subject” is specifically philosophical and quite exclusively so, hence, claiming, in fact, that it should be treated by philosophers and solely by philosophers, i.e., philosophically, one finds oneself sooner or later obliged to append or annex all the other …
“כל יצירת אמנות היא הילדה של זמנה, לעתים קרובות היא גם האמא של הרגשות שלנו. לפיכך, כל תקופת תרבות מייצרת אמנות משלה, שלעולם לא ניתן לחזור עליה. כל ניסיון להעניק חיים חדשים לעקרונות האמנותיים של העבר יכול,במקרה הטוב, להביא ליצירת אמנות הדומה לילד שנולד מת. למשל, לא ייתכן שחיינו הפנימיים, רגשותינו, יהיו כמו אלה של …
אם המושג הוא האחדות הבסיסית או הייחודיות של כל השיח הפילוסופי, הרי שהשיח יכול להיות מוגדר כ”שיח המדבר את עצמו כמו שהוא מדבר על משהו [שאינו עצמו, עדיין] ״. אחדות זו איננה חושפת עצמה אלא בהדרגה, לאמור :רק בהיסטוריה של המחשבה עצמה כאני היסטורי. כדי להתחיל פילוסופית, כלומר להגיע לשיח על המושג או הלוגוס, אנחנו …
אנטיגונה: הפוליס דואגת כדבר ראשון וכדבר חמישי לאלוהי. הפוליס דואגת לכך כדבר חמישי, הטרגדיה דואגת לכך כדבר ראשון. אדיפוס לא הסתפק , למעשה פספס כל רמז כתשובה לשאלת המקור שלו, בתוך כך לשאלת הרג האב, האם אכן הייתה. ההליכה עד הסוף היא ההליכה אחרי הקמאי, להבדיל הפוליטי של הפוליס עצמה. כך הגיבורים הם מלכים והעיר …
הגל: בין אהבה להכרה, הדיאלקטיקה מן האהבה: הגל מחליף את ההכרה באהבה והופך את האהבה לאפשרית כאהבה המאפשרת סיפוק אנושי, רק על בסיס המאבק להכרה. כדי להבין את המאבק להכרה ואת כל סיפור האדון והעבד, אתה חייב להתחיל באהבה ובאין נמצא של היש של האהבה, עבור הגל, בפנומנולוגיה. במילים אחרות, מה שמאפשר את הפנומנולוגיה, זאת …