סוציולוגיה – (ל) היסטוריה זה לא המדע שמפריע ל- או מדאיג את ה- פילוסופים. כי הם יכולים לשלב את זה במערכות שלהם על ידי אמירה מחדש של כל מה שהוא אומר, בתנאי שהם גם ידברו על זה שהם מדברים בעצמם ועל מה שהם אומרים כשהם אומרים מחדש את מה שאמרו המדעים. ואכן, מה שמטריד את …
המשך קריאה “הטענה לפילוסופיה כהיות שיח בלתי אפשרי. סוציולוגיה, היסטוריה, פסיכולוגיה.”
פרויד, ישראל, חרדים: אנא דון בקונפליקט של הלא נורמלי מול הנורמלי והנורמלי כאתאיזם דתי, משיחי, ואיזה כיף זה ללא יהודי שם. לכן, צבא. לעומת אפשרות לדה ציוניזציה, באם התחלה אחרת הייתה להתחלה, אפילו אם ציונית תחילה. התייחס לסיפור הבא אגב מוטיבים מפרויד, על האשליה: 1928. מבוסס על סיפור אמיתי, הוליווד. / פרויד. ב-על האשליה, לא …
שלוש נקודות קצרות: ההבדל בין ניטשה לפרויד? ///1/// אצל ניטשה יש בושה לפני מיניות. האדם עוד ידבר על הקוף, הוא רחוק מלדבר על התולעת. הרקע האבולוציוני מול העיניים והסרת המבט מזאת, היא בושה בעצמה, בושה לה לפני שמודע. כך, יש בסיס אוניברסלי לאדם האחרון. הרקע הלא אנושי הוא תחילת הבעיה אצל בן האנוש. ההבדל נובע …
פרויד, משה והמונותיאיזם – התיאוריה של פרויד ראויה לבחינה בתנאים הבאים: (א) אם הדת היא סוג של נוירוזה; (ב) אם מעמדו המקורי של האדם היה העדר כמתואר; (ג) אם העדר המקורי הוסב לשבט האחווה באופן המתואר; (ד) אם הרציונל של סמלים דתיים ניתן לזיכרון כל עוד הסמלים נמשכים, או, אם יש דבר כזה זיכרון גזע; …
המשך קריאה “פרויד, משה, יציאת מצרים, מונותיאיזם והמצב ״היהודי״”
שתי נקודות אגב קריאה בעמוד או שניים ב-מעבר לטוב ורע של ניטשה. ניטשה ופרויד (1). ניטשה ומרקס (2). פתאום מגיע החמור לדף של ניטשה, הנה הגיע החמור. חמור הגיע; הוא מודיע כי החמור שם, כבסיס לדברים; במילים אחרות, החמור הוא כמשהו שאומר כן – אני מודה, זה לא לגמרי מודע או אני לא מודע לגמרי …