דע את עצמך. סוקרטס של אפלטון. הדיאלוג צ׳רמידס, 165 והלאה, קומנטרי: / שאלת הידיעה העצמית וידיעת הבורות עצמה, הבעיה של סוקרטס, הבעיה שלנו לגבי סוקרטס, לגבי גבולות הידיעה שלו, כלומר, עד כמה אנו יכולים להאמין לטענת הבורות שלו – הבעיה שאנו מתמודדים איתה, זו של האמיתי או המזוייף של ה”יודע”, אינה אחרת מאשר הבעיה הדלפית …
סוקרטס יוצא לורטיגו: סוקרטס ״אני מאמין שהחיזוי שלי לא היה גרוע. ניבוי שאותו אני מבין עכשיו, ואשר לפיו, בני אדם מזמנים קדומים, כמו רבים מהחכמים בימינו, סבלו מסחרחורת, מהסיבובים המתמידים שלהם, בחיפוש אחרי אופי הפעולה של ההוויות. כך זה נראה להם כאילו הדברים מסתובבים ונמצאים בתנועה מתמדת. כך הם לא ייחסו לחוויה הפנימית שלהם- הפאתוס- …
המשך קריאה “סוקרטס ההומו מז׳רה של פרוטגורס או המהפכה של קופרניקוס לכאורה”
ב-Phaedo (99d-100a), כפי שתזכרו, אנו מוצאים קטע, שנראה כשיאו הדיאלוג, אותו מקום שבו סוקרטס מספר את החוויה שהייתה לו בצעירותו. הוא היה להוט לחקור את כל הדברים סביבו, ללמוד את ההיסטוריה הטבעית, כפי שאנו אומרים היום – וכפי שסוקרטס עצמו אומר, הוא תהה מדוע הדברים הם בדיוק כפי שהם; הוא שאל מדוע הדברים באים להוויה …
המשך קריאה “על המפנה הלשוני. סוקרטס. הורדת הפילוסופיה לפוליטי כתחילתה”
[דיאלקטיקה אד הומינום: מה זה דיאלקטיקה אגב שיחה או דיאלקטיקה אד הומינום. זאת דווקא ההקשבה או היחסים הלוגיים אגב שיחה, כאן כחיוב על פי סוקרטס, אך כבעיה על פי אריסטו. מכאן הבעיה הלוגית: כלומר דיאלקטיקה אד-הומינום: הבעיה היא שאני מתחיל בדעות המתחפשות לאמת ולא בעקרונות עצמם. הבעיה היא שנקודת המוצא שלי היא השיח הקיים. הבעיה …
…האם פריצת הדרך הזו של האדם לעולם, לעומת זאת, היא משהו יווני במיוחד? האם האדם השיג את פריצת הדרך הזו בכל מקום, לפני יוון ומחוצה לה? או האם יש צורך לומר שהוא נשבר אחרת, כמעין תבנית היסטורית אחרת לתוך הטבע, ואולי אפילו, בין כל השבירות, טובה יותר השבירה הייתה ביוון מאשר איזשהו אף-מקום-אחר, כל מקום …