פליטות פה על פילוסופיה, אמנות ושירה
הבאתי מקוז׳יב כי זה זה, ואני לא חש בטוב כדי להיות הזה. מצד שני, הלוואי, והייתי יכול לזה, להיות הזה, אם הייתי חש בטוב. אז קצת מהטוב. על ההבחנה הפילוסופית בין רעיונות מושגים לדברים : רעיונות מושגים ודברים אובייקטים במשך הזמן הממושך של הקיום האמפירי: כאשר האדם תופס את משך הזמן הממושך של קיומו האמפירי, …
עובדה היא לומר שהרקליטוס הוא באותו זמן: הפילוסוף הגדול שסתר את התזה של פרמנידס; – אבי הספקנות האנטי פילוסופית (יחסותית) ודוגמטיות פסאודו-פילוסופית (מדען); – והסבא של מערכת הידע. לכן עלינו לראות איך ולמה הוא היה כל זה בו-זמנית. —כדי להבין זאת, עלינו לצפות את הדיאלקטיקה של השיח התיאורטי, כלומר של השיח המדבר על משהו (לכל …
תמיד חשבתי על המיתוס, בנפרד מההשגחה, או ההתגלות האחרת שלה, כמו היחס של דנטה לוירג׳יל, מיתוס שיכול להחזיק אותך עד פתח הגיהנום, ואולי כמוזיקה להוציא אותך משם, כשם שדנטה אומר בערך, למרות שזאת המוזיקה שהוא עצמו כבר שומע… אבל עמוד הערות של ויקו על המטאפיזיקה של יומו, שפינוזה, דקארט ולוק, מלמדים אחרת לגמרי: המעשה הוא …
הגל מספר על זנו, הבן המאומץ של פרמנידס, והידוע לחלקנו מן הפרדוקסים הלא פרדוקסלים שלו, שבאים להוכיח את האחד מהרבים הלא אפשריים – לכן האחד, פרמנידס. הגל מספר עליו, פילוסופית, הרבה דברים גדולים, אבל תחילה מתעכב על המספיקות העצמית שלו, רבים הם הפילוסופים שהתעכבו על כך כמאפיין של הפילוסוף, הוא הראה זאת, בכך שנשאר במקומו, …
סוציולוגיה – (ל) היסטוריה זה לא המדע שמפריע ל- או מדאיג את ה- פילוסופים. כי הם יכולים לשלב את זה במערכות שלהם על ידי אמירה מחדש של כל מה שהוא אומר, בתנאי שהם גם ידברו על זה שהם מדברים בעצמם ועל מה שהם אומרים כשהם אומרים מחדש את מה שאמרו המדעים. ואכן, מה שמטריד את …
המשך קריאה “הטענה לפילוסופיה כהיות שיח בלתי אפשרי. סוציולוגיה, היסטוריה, פסיכולוגיה.”
אריסטו, רטוריקה. התחלה. ״עבור מדעי הפילוסופיה זה שימושי, מכיוון שאם אנו מסוגלים לעורר קשיים משני הצדדים, נוכל להבחין ביתר קלות באמת ובשקר בכל נקודה. יתר על כן, הוא שימושי בקשר עם הבסיסים האולטימטיביים של כל מדע; שכן אי אפשר לדון בהם כלל על סמך העקרונות המיוחדים למדע המדובר, שכן העקרונות הם ראשוניים ביחס לכל דבר …
משמעות המילה היא בשימוש, אבל אז משמעות מנותקת מהמובן והמהות, וכך תקרא לבירור עצמה בשימוש. אחרת, השימוש הוא הבנה השוקעת בדבר כמפנה מהאני. המעשה של מוות לעולם יהיה במפנה שלה מניסיון להסביר למה כל כך היא מדברת, ולתת חשבון שלה כאומרת את כל מה שהיא אומרת. הסובייקט לא נע חזרה לעצמו כשאלה, והרי זאת חוזרת …
על הטעות. הגל גתה. ויטגנשטיין. סוקרטס. מנו. המיילדת. ואפלטון. תיאטוס. וולגאריות נו. עבד. חשוב עליו, בסאלון פה, כאילו קורא את הנאום האחרון של פאוסט מאת גתה,כאילו קרא את הההתחלה,אמצע ועכשיו, במערכה החמישית של החלק השני, הוא בסוף של הסוף, סוגר את הספר, בוהה בדמיון שלו בוהה בך בוהה מתוך עומק של עושה הרוח, הנעדר עומק …
מאה 17. המתמתיקאי סטיוון. גם סטווין עצמו ראה חשיבות רבה בשאלת השפה הנכונה והיה די בספק לגבי האפשרות לחדש את עידן החוכמה, רק בגלל העובדה המצערת שהשפה הפלמית הייתה ידועה בכדור הארץ הזה רק על ידי מספר קטן יחסית של אנשים. אבל ברמה אחרת הוא מצא את השפה הראויה, ובו בזמן אוניברסלית, בסמליות של חשבון …
…אחת .. ניטשה, על השפה ואמת פואטית. לשאלה, האם השפה היא ביטוי הולם למציאות האובייקטיבית, ניטשה עונה בשלילה, אמירת לאו אבסולוטית, עם כלום של בלבול הדעת לצידה או טשטוש עיניים תוך התפתחות דיאלקטית חבויה. ניטשה מתחיל פשוט, וההוכחה שלו לכך פשוטה גם כן: אנחנו מניחים כי יש הרבה שפות וכי הן שונות מאוד, לעומת מציאות …