פילוסופיה

על יד האלוהים

גלילאו מקדים במכתב לקורא, משהו בנוסח הזה: ״בחיבור הקטן הזה, אני מציג לכל תלמידי הטבע דברים נהדרים להתבונן ולשקול. נהדר כמו הרבה בגלל המצוינות הפנימית שלהם כמו המוחלטת של החידוש שלהם, וגם על חשבון המכשיר שבאמצעות הסיוע ממנו הם הפכו את עצמם נגישים עבור חושינו. ~ אין ספק שזה חשוב להוסיף למספר הרב של כוכבים קבועים שעד עכשיו בני אדם הצליחו לראות באמצעות ראייתם הטבעית, ולהעמיד לנגד עיניהם אין ספור אחרים שמעולם לא נראו קודם לכן ועולים עליהם, הכוכבים הוותיקים והידועים בעבר, במספר של יותר מעשר פעמים. ~ זה הכי יפה והכי נעים למראה, לראות את גוף הירח, מרוחק מאיתנו בכמעט שישים וחצי קוטרים של כדור הארץ, קרוב כאילו הוא נמצא במרחק של שניים וחצי בלבד מהמדדים הללו. ~אז כל אחד יכול לדעת בוודאות של תפיסה-חושית שהירח בשום אופן לא ניחן במעין משטח חלק ומלוטש, אבל בעל משטח אחד מחוספס ולא אחיד, בדיוק כמו פני האדמה עצמה, מלאה בכל מקום בנפיחויות עצומות, תהומות עמוקות ופיתולים (רבים). ~ואז ליישב מחלוקות על הגלקסיה, ולהביא את המהות לידי ביטוי לחושים, ועוד יותר לשכל, נראה בשום אופן לא עניין שיכול להיחשב כבעל חשיבות קטנה; בנוסף לכך, להדגים ישירות את החומר של אותם כוכבים אשר כל האסטרונומים עד עתה קראו ערפילי, ולהוכיח שהוא שונה מאוד ממה שהיה עד כה מוערך, יהיה מאוד נעים ויפה מאוד. ~ אבל מה שהוא בהרבה מעבר לכל הערצה, והמקום הראשון שריגש אותי להציג אותו לתשומת ליבו של אסטרונומים ופילוסופים, הוא זה: כלומר, שיש לנו תגלית של ארבעה כוכבי לכת, לא ידועים ולא נצפו על ידי אף אחד לפנינו, שהמחזור שלהם הוא בערך מסוים של כוכב גדול של הידועים בעבר, כמו נוגה ומרקורי סביב השמש, שלפעמים לפני-ולפעמים אחרי- אבל לעולם לא סוטה ממנו מעבר לגבולות מסוימים. כל זה התגלה ונצפה לפני כמה ימים באמצעות הטלסקופ שהמצאתי, בעזרת חסד אלוהים שהאיר את מוחי בעבר״. מתוך ״המסר של הכוכבים״, גלילאו. לסיכום, הרים על הירח, כוכבי לכת חדשים בשמיים, כוכבים חדשים במספרים עצומים, דברים שאף שכל אנושי לא הצליח לתפוס לפני כן. ולא רק זה, גם תיאור של מכשיר מדעי חדש, perspicillum, המאפשר לנו טרנסצנדנטיה של המגבלות המוטלות עלינו, כדרך טבע, או אלוהים, ובאופן ספציפי, על החושים האנושיים והידע האנושי. זה הכל. על. כוכב, ירח, ויד האלוהים, ואני עצמי נולדתי באביב.

רשומה רגילה