האמא תרזה – הערת סתם.
אדם פועל רק לפי החובה שהוא עצמו מכיר בה. אבל תמיד יש להניח שהחובה שאדם מכיר בעצמו צריכה להיות מוכרת על ידי האחרים. כך, ועל פי הגדרה, להכיר בחובה זו או אחרת זה גם להכיר בערכו של מי שפועל בהתאם לחובה זו. לרצות לפעול על פי החובה זה למעשה, אפוא, לרצות להיות “מוכר”. אבל אפשר שלא להיות מודע לכך; אפשר לחשוב על חובה בלי לחשוב על “הכרה”. לעתים קרובות ההוויה שאמורה “להכיר” את האדם הפועל “באמצעות חובה” היא אלוהים. לכן, תוך כדי פעולה, אפשר להאמין שאדם רוצה להיות “מוכר” על ידי אלוהים בלבד. אבל למעשה “אלוהים” הוא רק ה”מילייה החברתי” שהתעצם והושלך אל העולם שמעבר. לפעמים נדמה שאדם עושה את חובתו רק כדי לא ליפול בהערכה שלו. אבל גם זו רק אשליה. במקרה הזה יש חלוקה של האינדיבידואליות לתוך שני מרכיבים: זה שפועל מייצג את הפרטיקולריות של הסוכן הפועל; זה השופט אותו “מוסרית” מייצג את האוניברסליות שלו – כלומר את ההיבט החברתי של קיומו; האדם שופט את פעולותיו ה”ספציפיות” במונחים של ” ערכים אוניברסליים” המקובלים על החברה שהוא חלק ממנה. מה שבטוח, אפשר שלא להכיר בערכים ה”מקובלים”. אבל אם לוקחים ברצינות את ה”נון-קונפורמיות” – כלומר, אם מממשים אותה דרך פעולה- אז הרי שמגיעים לכך כי האדם רוצה לשנות את החברה הנתונה בדיוק בצורה כזו כדי לגרום לה לקבל את הערכים שבשמם הוא פועל. [[[כן! אבל, ליתר ביטחון, היא רחוקה מזה, מזרח ממערב. היא לא מהפכנית. החובה של המהפכן, בוא נקרא לזה, היא משהו שונה לגמרי מאהבת לרעך או “צדקה”, שמעולם לא הביאה להתקדמות טכנית, או, כתוצאה מכך, להתגברות אמיתית על אומללות. זאת בדיוק משום ש”צדקה” איננה פעולת שלילה, אלא השתפכות אינסטינקטיבית של “טבע צדקה” מולד, טבע התואם למעשה לחלוטין את “חוסר השלמות” של העולם הנתון שבכל זאת גורם לך או לאחר “לסבול”. (קאנט (אגב) סירב לראות “סגולה” – כלומר, ביטוי אנושי ספציפי – כפעולה הנובעת מ”נטייה אינסטינקטיבית”, נייגונג. עכשיו, המשוגעת הזאת בכלל חיה על פי העקרון של ישו על הצלב, יותר מזה, על פי פרשנות שערורייתית שלו: היא לחלוטין עוזרת לך לסבול את המקסימום האפשרי במינימום התערבות. אפילו צ׳ריטי זה לא. את רוב רובם של המאות מיליונים הם בכלל שמו בחשבון של הכנסייה]]]. כאן שוב, אפוא, פועלים, למעשה, בגלל הרצון ל”הכרה”; אבל לא תמיד מודעים לזה. אמא תרזה רצתה להיות מוכרת כקדושה! על ידי הכנסייה. נקודה. שלושה פרקים ביס וזה מה שהבנתי. הא, זאת הייתה המלצה לצפייה, לא הבנת את זה? אתה איזה דבע או מה? קורא עיתון שחושב?