פליטות פה על פילוסופיה, אמנות ושירה
פעם אחת קוראים את ניטשה כאריסטו, מול קטרזיס, יותר בכיוון של הומופותיה, כי אי אפשר להתעלם מעוררות בתשוקות לפני, במקרה הזה, ניקויים מתוך העודף, והחזרה אל שיווי משקל. אבל ניטשה לא חושב על קירור מנוע. פעם שניה, קוראים אותו הגליאנית, דיוניסוס מול אפולו, כשלישי השקט הנוצר, אגב החוכמה של אוריפדס, הנכנסת כאסקטרה משוררות, לתוך הלהקה …
קירקגור: הפעולה הנחושה מול אי הידיעה; האימה שמזמינה את החופש. מהראשון בקפיצה הבאה. אני לא יודע כלום של ממש אבל, אבל זה נראה לי הכיוון, והכיוון הוא לא אחד של Yearning as of leaping and venturing in one resolute action, one page at a time… ההבדל בין הפחד לאימה. הפחד עוסק במשהו די מוגדר, אמיתי …
המשך קריאה “קירקגור, היידגר, הגל. אקסיטנציאליזם, אימה וחופש מול הגל”
Karl Marx: Good-natured enthusiasts, Germanomaniacs by extraction and free-thinkers by reflection, on the contrary, seek our history of freedom beyond our history in the ancient Teutonic forests. But, what difference is there between the history of our freedom and the history of the boar’s freedom if it can be found only in the forests? Besides, …
שלוש נקודות קצרות: ההבדל בין ניטשה לפרויד? ///1/// אצל ניטשה יש בושה לפני מיניות. האדם עוד ידבר על הקוף, הוא רחוק מלדבר על התולעת. הרקע האבולוציוני מול העיניים והסרת המבט מזאת, היא בושה בעצמה, בושה לה לפני שמודע. כך, יש בסיס אוניברסלי לאדם האחרון. הרקע הלא אנושי הוא תחילת הבעיה אצל בן האנוש. ההבדל נובע …
ניטשה טוען כי אין סיבה שבעטייה אנו נחשוב כי אופני קיום זקוקים לערכים טרנסצנדנטיים, שבאמצעותם יהיה ניתן להשוות אותם, לבחור ביניהן, או להישפט, אחד ביחס לאחר . ישנם רק קריטריונים אימננטיים. אפשרות לחיים מוערכת על ידי עצמה בתנועותיה המונחות והעוצמות שהיא יוצרת במישור אימננטי: מה שלא מונח בחוץ, או נוצר, נדחה. אופן קיום הוא טוב …
המשך קריאה “ניטשה, גניאולוגיה של המוסר; שפינוזה, מכתב מספר 19.”
הגל וניטשה. נקודה קטנה. 1. הקדמה למדע הלוגיקה (1831), הגל פונה ישירות לפלסטיות של הקורא: “מצגת פלסטית דורשת תחושה פלסטית של קבלה והבנה” תחושת הבנה פלסטית זו מחייבת את האפשרות כי הסובייקט יאפשר לעצמו להיפטר מצורתו הראשונית על מנת להפוך את עצמו לכוח מכונן, כלומר לפרשן. בתוך כך, זאת הפלסטיות של הסובייקט האוניברסלי (Selbst, Soi), …