פליטות פה על פילוסופיה, אמנות ושירה
…הדרך שבה סוקרטס מתקדם היא זו: הוא מבקש מגלאוקון (בסוף הספר השישי) לדמיין קו, ועל הקו הזה שני קטעים בגודל לא שווה. קטע אחד אמור להתאים לתחום הגלוי, והשני לתחום המובן. שכן ההכרה האנושית היא כפולה: אנו מזהים דברים על ידי ראייתם, ואנו מזהים דברים על ידי הבנתם, בעיקר על ידי הבנת הנאמר עליהם, על …
על שירו הפילוסופי של פרמינדס. ״מבחוץ״. פרמנידס בוודאי רצה ואולי התכוון לסקרן את כולם בכך שקבע (אם הוא באמת עשה זאת) שההוויה היא פחות או יותר "זהה" למחשבה או, ליתר דיוק, למחשבה הזו [או: זה הוא לחשוב, כלומר העובדה, אפילו פעולת החשיבה (של מה שיש)] היא פחות או יותר אותו דבר כמו Being [או:כלומר עובדת …
האלה מדברת אל מסייה פרמנידס. ' It is meet that thou shouldst learn all things-both the unmoved heart of rounded Truth and what seems to mortals, in which there is no true belief' (r, 28-30).'Come now and I will tell thee-listen and lay my word to heart'. -the only ways of inquiry that are to …
הבאתי מקוז׳יב כי זה זה, ואני לא חש בטוב כדי להיות הזה. מצד שני, הלוואי, והייתי יכול לזה, להיות הזה, אם הייתי חש בטוב. אז קצת מהטוב כי חש ברע, והנה לך מעבר לטוב ורע, ואור שהוא עבודה ולא הפקר. על ההבחנה הפילוסופית בין רעיונות מושגים לדברים : רעיונות מושגים ודברים אובייקטים במשך הזמן הממושך …
A NOTE ON Parmenides Parmenides must have and perhaps hoped to fascinate, if not to captivate with the paradoxical, everyone, by asserting (if he really did) that Being is more or less “identical” to thought or, more exactly, that Thought [or: that to think, that is to say the fact, the very result of thought, …
הסופיסט של אפלטון. דיאלקטיקה-פילוסופיה-מעייפת-ללא פילוסוף. [מספיק לקרוא את הציד הראשון, אחרי הדייג, ובקטע כאן, הקטע, בגדול, אחרי פיידרוס, המצוטט באנגלית, כדי לראות למה הגל מוצא בפרפייס שלו את הבעיה ברומנטיקה כפילוסופיה, בפשטות כאנטי פילוסופיה, מתוך עייפות. הם מתעייפים לפני שהם הולכים. לכן, הם מלאים בחוכמה לפני הפילוסופיה עצמה, כמו ששילר כותב באחד ממכתבי האסתטיקה שלו, …
The goal of Hegel's philosophy is to account for the fact of history. We can conclude from this that the Time that he identifies with the Concept is historical Time, the Time in which human history unfolds, or better still, the Time which is realised (not as the movement of the stars, for example, but) …
אפיקורוס של לוקרטיוס. 1. לוקרטיוס – משמעות השירה או תפקיד השירה מול הדת והאמת הפילוסופית: התנועה מהלא אמת אל האמת איננה לתנועה פשוטה מחושך וטרור שלא הוקל – באמת השקרית- אל אור טהור ושמחה – כאל החיים הנחווים כאיליאדה של מיידיות מתוקה, הרגע ככל, כנצח, ולו משום החיים מתוך ידיעת האמת. לא רק אלא גם …
הגל: על הדת, הגורל של התיאולוגיה הוא אתאיזם: אבי קוג׳מן, פילוסופיה. {1} זהו המדע האתאיסטי של הגל “(sich selbst wissende Geist) במובן הראוי והקפדני של המונח: מדע ובאמצעותו, רוח-נקראת כך: הרוח האנושית, שכן אין רוח אחרת מאשר זאת שיכולה לדבר במקום אני עד האני, כשם שאותו שיח פילוסופי-מדעי מראה איך הרוח מבינה את עצמה. אבל, …
המשך קריאה “הגל פנומנולוגיה: על הדת, הגורל של התיאולוגיה הוא אתאיזם”
ב-Phaedo (99d-100a), כפי שתזכרו, אנו מוצאים קטע, שנראה כשיאו הדיאלוג, אותו מקום שבו סוקרטס מספר את החוויה שהייתה לו בצעירותו. הוא היה להוט לחקור את כל הדברים סביבו, ללמוד את ההיסטוריה הטבעית, כפי שאנו אומרים היום – וכפי שסוקרטס עצמו אומר, הוא תהה מדוע הדברים הם בדיוק כפי שהם; הוא שאל מדוע הדברים באים להוויה …
המשך קריאה “על המפנה הלשוני. סוקרטס. הורדת הפילוסופיה לפוליטי כתחילתה”
איך הגל הפילוסוף הגרמני וזה של הפנומנולוגיה של הרוח, יכול להישמע בעברית? או איך הגל, הפילוסוף הגרמני של הפנומנולוגיה של הרוח, עוד בשלב הפרפייס, עלול להישמע בעברית סבירה מינוס הפיוט, הביטול העצמי של התרגום כמעשה פילוסופי, עצמאי מהצורה לתוכן, ועוד צעדים רבים בתוך חגיגת הטיפשות של האוטומוטה המסבכת את זה שלא לה להבין? אז הנה, …
המשך קריאה “גאורג וילהלם פרידריך הגל: פנומנולוגיה של הרוח. תרגום”
I would like to briefly analyze the best known Sophistic Theory, namely that of Protagoras. If we take literally what is said about Protagoras in the Theaetetus (161, a -168, c), we see that Plato ranks Protagoras among the “Heracliteans” (in the broad sense). Indeed, Plato puts in the mouth of Protagoras the following summary …
First of all, Heraclitus says that there is a Whole and that this Whole is common to all, just like the Speech which “relates” to it: those who go out rather wakeful have a common Cosmos (but those who sleep ‘turn each one into! what-is-his-own) (ib., 89). Now, “common people”, who have only personal opinions, …
Judging from the evidence that has come down to us, Empedocles’ philosophical value seems to be inferior even to that of Anaxagoras. In any case, we are not shocked by the mockeries of Plato (cf. in particular Soph., 242, a) and the (quite relative) praise of Aristotle (cf. Met., 985 4-22 and 1000 “25) seems …
“תאלס” שם זה הועלה במרכאות כך שהוא לא מתייחס לתאלס “ההיסטורי” של המסורת, אלא לדמות “היפותטית”, שכל מה שאפשר לומר עליה בוודאות הוא שתאלס באמת חי אי שם כלשהו בשלב כלשהו. , אם כי ככל הנראה לא ניתן לומר דבר נוסף על כך. תאלס היה הפילוסוף האותנטי הראשון, כלומר על האיש שהיה הראשון שהיה לו …
מבנה הדיסקורס ההגליאני כל עוד אנו מודים, על פי השערה (נפוצה), שלשיח הפילוסופי (שאנו עומדים לדבר) יכולה להיות כל משמעות, אין לנו שום דרך לומר כיצד השיח הפילוסופי הזה כביכול שונה מאלה שאין להם אותה משמעות. לכן, איננו יכולים [עדיין] להבחין בין שיחים פילוסופיים ושאינם פילוסופיים בנקודה בה אנו נמצאים. על ידי כוונה לדבר על …
המשך קריאה “התוכנית הדיאלקטית של השיח ההגליאני ככזה: היפותזה, תזה, אנטיתזה, פרה-תזה וסינתזה”
רוסו אומר כי לצטט בשביל לצטט זאת מלאכתו של הפדנט. לכך הוא מוסיף: הסופיסטים מצטטים כדי לא לחשוב אבל יש את הסופיזם של הרמה הכי נמוכה-אקדמית מאמרים. שם, לפי רוסו, תמצא ציטוטים או פרטים ועוד פרטים שלא מלמדים כלום או לפחות לא מראים את הנטען. אתה צוחק עליי, אומר רוסו, או שבאמת התכוונת לומר לי …
The Dialectical Scheme of Discourse as such: hypothesis, thesis, antithesis, para-thesis and synthesis We will a priori, or providing the discourse as a whole unfolding in time and what is more, pedagogically so, agree on the axiom or the postulate, even on the hypothesis (- sup-position) which says that Philosophy is possible as a discourse …
רון כחלילי הסביר לי פעם משהו על יהדות צפון אפריקה כשהחזיר לי את סבתא שלי, תוך הבנתה, כך את הילדות שלי והבנה טובה יותר של מקומי בעולם. הוא עשה עבורי מעשה שלא נעשה, ייעשה לעיתים נדירות, והוא בכלל עשה תוכנית אני יודע. לפיכך, אני לא יכול לבטל את הראייה של המאבק שלו להישמע כקול מזרחי …
הבסיס לאינטלקטואל הבורגני או צמיחתו של האינטלקטואל הבורגני כהיפוך פשוט של התודעה האומללה של הנצרות באמצעות עבודתו, העבד מורם לדרגת ההבנה, לוורסטנד, להבנה היצירתית של תפיסות מופשטות. בכך שהוא עצמו הופך את העולם על פי רעיון, הוא מובא להאמין שהעולם הזה, וגם הוא מונע על ידי אידיאל סופר-סנסיבל. מאחורי התופעה ההגיונית, איש-של-ורסטנד רואה את …
מנקודת מבט נוצרית, ברור לגמרי כי נפוליאון הוא התגלמותו הברורה של החטא. הוא אנטי-קרייסט. הוא הראשון שהעז לשים ערך אבסולוטי, קרי אוניברסאלי על בן האנוש האינדיבידואלי. כך, לקאנט ופיכטה הוא הדאס בוס, האדם האמוראלי פאר אקסלנס. עבור הליברלי והמהפכני, נפוליאון הוא בוגד (בגד במהפכה). עבור המשורר, הוא צבוע. במובן מסויים הוא אכן צבוע כי גם …
חייבים לזכור, כותב טניסון, בהערה ב- In Memariam, שזה שיר, לא ביוגרפיה של ממש. . . . מצבי הרוח השונים של צער ,כמו שהיית מצפה מדרמה, אכן ניתנים באופן דרמטי; השכנוע שלי הוא כזה, שפחד, ספקות וסבל ימצאו מענה והקלה רק באמצעות אמונה באל של אהבה. “אני” הוא לא תמיד הקול של המחבר המדבר על …
כל ספרות יוצרת עולם. העולם הספרותי האלילי (הדתי) מתחיל באפוס, חי בטרגדיה ומת כקומדיה. מכאן שלושה שלבים דיאלקטיים: (1) האפוס: מנהלי העולם הזה; (2) הטרגדיה: השחקן הפועל במסגרת המסגרות הללו; (3) הקומדיה: תוצאת פעולתו של שחקן זה. הפעולה האמיתית של האיש האמיתי. לפני כן, יש אולימפוס. העולם של הספורטאי. לא ליהודים, תכלס. נולדנו להומור כמו …
הפילוסוף הגרמני הגל, על הדת: הגורל של התיאולוגיה הוא אתאיזם המבוא לפרק השביעי- אבי קוג'מן: הגל, על הדת: הגורל של התיאולוגיה הוא אתאיזם {1} זהו המדע האתאיסטי של הגל “(sich selbst wissende Geist) במובן הראוי והקפדני של המונח: במדע ובאמצעותו, רוח-נקראת כך: הרוח האנושית, שכן אין אחר, כשם שאותו שיח פילוסופי-מדעי מראה איך הרוח מבינה …
המשך קריאה "הפילוסוף הגרמני הגל, על הדת: הגורל של התיאולוגיה הוא אתאיזם"
הרצון הכללי ואלוהים כמדינה לכאורה טוטאליטרית הגל מסביר כאן איך התיאולוגיה הופכת לאנתרופולוגיה, באמצעות הביטול המתווך של הפרטיקולרי כחיצוני או קיומו רק כלא של האוניברסאלי. האלוהות מופיעה בהעדר הניכור שלך מול האוניברסלי, תוך השתתפות שלך במדינה, בדת האזרחית שלה. בהעדר הפער מול האוניברסלי כחיצוני לך, זה, המקום ההוא שבו אתה אינדיבידואל, אבל לא כמבוכה או …
המסורת המתמטית של היוונים היא גיאומטריה. זה התחיל כנראה במאה השישית לפני הספירה' עם אנשים שלימים נקראו על ידי היוונים בשם הקולקטיבי פיתגוראים. אנשים אלה היו "מתמטיקאים" במובן שונה לגמרי מזה שיש לנו כיום. מתמטיקה היא משהו שאפשר ללמוד להבין, ולהיות ידוע. לפיכך, האידיאה של "ידע" הייתה קשורה באופן הדוק למושג זה. לפיכך "מתמטיקה" היא המודל …
המשך קריאה "מתמטיקה יוונית: גיאומטריה, ואריתמטיקה, ומשמעות המספר לאונטולוגיה האפלטוניסטית"
על פחד ממוות אלים או מביש, להבדיל מתרגום לאימה או חרדה: אם אתה מתרגם את הפחד בהגל לחרדה או לאימה, אז זה רק בגלל שאתה אידיוט להחריד. הפחד הוא מול העדר הפחד בחיה, אפילו מול הילד, באם מעוניין, פסיכולוגית ספיקינג. הפחד הוא מול ההתגברות על המצב החייתי שלך, שמופיע עם ידיעת החיה האנושית את סופה …
המשך קריאה “הפנומנולוגיה של הרוח להגל דרך מילה אחת. פחד ולא חרדה. שכן, יש כאן רסלינג.”
״והאם עדיין יש דבש לתה- נגזר מעדן״: טולקין, מכתב: ינואר 1945, לכריס. ואני מתרגם. .... האימפקט הקטן להתרחשות של סלובגוב נטה במיוחד כדי למנוע את הפגישה ביני לבין C.S.L, גם סיפק אטרקציה מיוחדת בבוקר עם דליפת ברז במקביל לחסימת הכיור! לקח לי עד כמעט עד 11 בבוקר לנקות את זה. אבל הגעתי למגדלנה, שם אחרי …
יש נטייה היום לזלזל בטולקין כי זה יותר מדי קסם לעולם והוא עוד כתב למבוגרים וזה קצת ילדותי- זה לא הארי פוטר, אבל זה ילדותי כי זה מצריך דמיון וכבר ראינו את הארי וגרוע מכך: אין זה ה- memoir במובן של מוות איטי בתוך תרבות נרקיסיסטית. וגם איזה מסחרי היה הטולקין הזה! בוא לא נשכח …
ג׳וייס והמלט, me ken or no me ken Zot is the Quiztune. ראשי פרקים. שפה אם mom אם if שפה. אמא. התת מודע הפרוידיאני. המעבר לאם; איזה אם, מה זה אם לבד, כאן זה האלוהים שבין המילים, או התת מודע מובנה כשפה. לאקאן. עכשיו. אם. זאת הכניסה לעולם. אם? זה תנאי כניסה. וכן הלאה והלאה. …
אני מציע לדבר על משמעות השאלה, במה היא כרוכה. חשיבה ושאלה אינם ניתנים להפרדה. העלאת שאלה פירושה להיות עסוק בחשיבה. ולהמשיך לחשוב פירושו לנסות למצוא תשובות לשאלות. אם אי פעם נגיע למצב של ידע, זה יהיה כאשר תהיה בידינו התשובה הנכונה לשאלה או לסדרת שאלות. ואם יש דבר כזה הטמעה של גוף ידע ללא שאלה …
האיליאדה/ יון ואהבת השירה/פיידרוס בוא נהיה לקצת רוח בלי לאכול פיצת ענק, רק תוך להסביר את זה שמדברים בו ועדיין לא בדיוק, וכבר לא מדברים אותו. יש לנו נטייה פילוסופית, ועדיין מרוב דיבור סרק על אוצרות חיים כתרבות, אנחנו מתים בתוך מים רדודים, משחקים טווס מתנפח בפני עוד באפלו מכוער או שאנחנו יכולים להציע …
חופש העיסוק. מהפכה חוקתית. החופש לרכוש פרטי. זה העניין הליברלי. הפרופרטי זה האני, ליטרלי. וזה מתחיל באדמה, מרחב פרטי, ביכולת לגדר. זהו גם חופש התנועה האמיתי שלא במסגרת של כיבוש, כמו מדינה דמוקרטית. חופש הרכוש הוא גם חופש העיסוק. לא צריך להגן על זכותו של העבד. בכל מקרה, זה עלבון לטיפשות ומראה כמה המקום הזה …
קירקגור: הפעולה הנחושה מול אי הידיעה; האימה שמזמינה את החופש. מהראשון בקפיצה הבאה. אני לא יודע כלום של ממש אבל, אבל זה נראה לי הכיוון, והכיוון הוא לא אחד של Yearning as of leaping and venturing in one resolute action, one page at a time… ההבדל בין הפחד לאימה. הפחד עוסק במשהו די מוגדר, אמיתי …
המשך קריאה “קירקגור, היידגר, הגל. אקסיטנציאליזם, אימה וחופש מול הגל”
הנצחי בהיסטורי הגל מתאר את קיומו של האדם הרואה שהוא חי בעולם בו הוא יודע שהוא אינדיבידואל חופשי והיסטורי – מטאפיזי: העולם בו האדם יכול להופיע כך בעצמו צריך להיות – אונטולוגיה: לראות מה ההוויה עצמה חייבת להיות בכדי להתקיים כעולם כזה – אפשרי רק אם המושג האמיתי (הנגלה בפני עצמו על ידי שיח אמפירי …
המשך קריאה "גאורג וילהלם פרידריך הגל: הפנומנולוגיה של הרוח – זמן הוא אדם"
כתבתי אתמול, 8000 מילה ב-וואן גו- צירפתי קצת ממה שכתבתי באחרים, הכל על הבעיה הפסיכו פיזית. אתה צריך להיות משהו משהו כדי לא לראות זאת, ואנשים בכלל מדברים שטויות. תומס קוהן עושה סוציולוגיה של מהפכות, קופרניקוס לא הלך על פרופסורה, ורק בקביעות אזר אומץ למרד של היותו צעיר ושכחני או בלגני, וגלילאו היה בכנסיה. כאילו …
מוות ואלמוות ההכרה באלמוות הנפש קשורה באופן בלתי נפרד לתיאיזם ולהיפך. מצד שני, עבור התיאיזם וכך ההכרה באלמוות של הנפש, חשוב שהאדם יחולק לשני רגעים: האחד (הגוף) נהרס במוות, השני (הנפש) עובר ל"עולם האחר ". ושוב, אין צורך להחשיב את הרגעים האלה כדתיים באמת. אנו יכולים לומר שכל אדם מת לחלוטין, אך גם נשאר לאחר …
המשך קריאה "״הפוזיטיביזם של האתאיזם מצוי בחופש כשלילת הנצחיות(הגל מול דקארט כמשל)"
תוכן העניינים כתיבה פילוסופית- בעיית הכתיבה מילים מכונפות או מילים עם כנפיים, הומרוס. מאיפה הדימוי הזה? נראה כי הביטוי מתרחש לרוב כאשר אישיות, אלוהים או אדם, פונה אל אישיות יחידה אחרת, אלוהים או אדם. לעיתים רחוקות זה קורה כאשר מישהו מדבר עם קבוצה או עם קהל של אנשים.מילים אינן מכונות "מכונפות" כדי לציין את איכותן …
המשך קריאה "על הכתיבה הפילוסופית- אפלטון, הובס, רוסו, לוק והגל"
קוז׳יב-הגל: תולדות הפילוסופיה-מעמנואל קאנט-לדיסקורס על/ של הפנומנולוגיה של הגל. 1. הניסיון הכללי של קוז’ב עבור עדכון המערכת של הגל הוא בגדר מאמץ עצום להמשיך את המסורת הפילוסופית, במובן קפדני ותובעני של המונח “פילוסופיה”. בתוך כך, הוא מבקש לעמוד על כך כי פילוסופיה חייבת לעמוד על שלושה קריטריונים חזקים, שנוסחו לראשונה, באופן נרמז מספיק כמוצא, לפי …
הגל וניטשה. נקודה קטנה. 1. הקדמה למדע הלוגיקה (1831), הגל פונה ישירות לפלסטיות של הקורא: “מצגת פלסטית דורשת תחושה פלסטית של קבלה והבנה” תחושת הבנה פלסטית זו מחייבת את האפשרות כי הסובייקט יאפשר לעצמו להיפטר מצורתו הראשונית על מנת להפוך את עצמו לכוח מכונן, כלומר לפרשן. בתוך כך, זאת הפלסטיות של הסובייקט האוניברסלי (Selbst, Soi), …
הבסיס של הלוגי- אונטו-לוגי פנומנו-לוגי לדואליזם מתודולוגי שאיננו מפריך את המוניזם הפילוסופי כבסיס לתפיסה הגליאנית (להבדיל מהיידגריאנית , שם זה האו). 1 פיזיקה תופסת מקום מכריע. בוהר נותן את המפתח לניסוח המשולש של הדיסקורס: "הפרשנות של בוהר לתורת הקוואנטה מרמזת, לדעתנו, על הגדרה מדויקת של המציאות הפיזית, כלומר על ההיבט (האמיתי) של המציאות, …
1ההקדמה הראשונה לספר היא כותרתו ולא יכולה להיות שום דבר אחר מלבד הכותרת. לכן יש לבחור את שם הספר בצורה שתוכל לשמש כמבוא. אך המשמעות המרומזת בכותרת יכולה להתברר או להיהפך למובנת רק בהתפתחות הדיסקורסיבית של מכלול המושגים -המרכיבים את- המכוננים של- כותרת זו. כעת, אם הכותרת נבחרה כהלכה, התפתחות דיסקורסיבית זו אינה אלא תוכן …
הרעיון של המדינה החוקתית המודרנית ניצח יחד עם הדאיזם, תיאולוגיה ומטאפיזיקה שגירשו את הנס מהעולם. תיאולוגיה ומטאפיזיקה מאשר דחו לא רק את החריגה - או היוצא דופן -של חוקי הטבע באמצעות החריג שמקורו בהתערבות ישירה, כפי שנמצא ברעיון הנס, אלא גם את רעיון ההתערבות ישירה של הריבון בתאולוגיה טבעית תקפה, ובפסיקה טבעית ובכתובים, כלומר ספר …
הגל- החלק האחרון לכתוב, או ראשון להציג; 1. דקארט-2.נפוליאון-הגל-3. המבנה של הפנומנולוגיה על הבסיס ההיסטורי לכתיבתה, (2) נפוליאון - הגל. מכאן, אנו חוזרים ל-1! דקארט: הגל, התחלה מדקארט. הפנומנולוגיה היא תשובה על מי/מה (זה) האני, השאלה היא קרטזיאנית. אבל כאן! יש לנו כבר! שתי בעיות: א. כשהוא החל מ"אני חושב ", דקארט כיוון את תשומת …
Plato’s Thetic Parathesis.Aristotle’s Anti-thetic Parathesis. Still, Plato concurred with the Pythagoreans, that the One is the substance (as opposed to a predicate of something else). Also, he agreed with them that the [ideal] Numbers are the causes of other things' reality. But to pose an indefinite Dyad as a constituent element of ideal Ideas or …
פרויד, משה והמונותיאיזם – התיאוריה של פרויד ראויה לבחינה בתנאים הבאים: (א) אם הדת היא סוג של נוירוזה; (ב) אם מעמדו המקורי של האדם היה העדר כמתואר; (ג) אם העדר המקורי הוסב לשבט האחווה באופן המתואר; (ד) אם הרציונל של סמלים דתיים ניתן לזיכרון כל עוד הסמלים נמשכים, או, אם יש דבר כזה זיכרון גזע; …
המשך קריאה “פרויד, משה, יציאת מצרים, מונותיאיזם והמצב ״היהודי״”
פרגמנטים 53, 102, 124- #הרקליטוס – #הגל הרקליטוס 53 המלחמה היא האב [גברים] של כולם, מלך [של] כולם והיא מראה כמה [גברים] כאלים, חלק כבני אדם, היא עושה כמה [גברים] לעבדים, חלקם [משוחררים לחופשי]. הרקליטוס 80 ״הולם זה לדעת שמלחמה היא משותפת, מאבק הוא צדק / right , וכל הדברים מתהווים להיות בהתאמה על פי …
הרקליטוס פרגמנט מספר 1 אף שהלוגוס הוא תמיד [אמת/ אמיתי], בני אדם תמיד לא מבינים ]אותו], הן לפני שהם שומעים את הלוגוס והן ברגע שהם שומעים את הלוגוס; שכן אף על פי שכל הדברים מתהווים על פי הלוגוס, הם [בני האדם כ״רבים״] נראים כמו חסרי ניסיון, [כאשר הם] חווים גם מילים וגם מעשים מהסוג שאני …
שלושת הביקורות של קרל מרקס על פוירבך תוכן הענייניםביקורת ראשונהביקורת שניהביקורת שלישיתקרל מרקס – התיזות על פוירבך (1845) ביקורת ראשונה מנקודת המבט האנושית, האדם תמיד צריך להתחיל מעובדת הניכור שלו. תזה רביעית. פוירבך חשף את ראשיתו של הניכור העצמי בהיבט הדתי שלו. לפיו, מה שצריך לעשות, על מנת לפתור את הניכור האנושי, זה להביא את העולם …
המשך קריאה “קרל מרקס – התיזות על פוירבך (1845)- שלושת הביקורות של מרקס על פוירבך”
שתי נקודות אגב קריאה בעמוד או שניים ב-מעבר לטוב ורע של ניטשה. ניטשה ופרויד (1). ניטשה ומרקס (2). פתאום מגיע החמור לדף של ניטשה, הנה הגיע החמור. חמור הגיע; הוא מודיע כי החמור שם, כבסיס לדברים; במילים אחרות, החמור הוא כמשהו שאומר כן – אני מודה, זה לא לגמרי מודע או אני לא מודע לגמרי …
הובס-הגל: הגל רוצה במודע "לחזור" אל העתיקים ("באופן דיאלקטי", כלומר דרך "הובס".) יש summum bonum, כלומר הבנה עצמית מלאה באמצעות פילוסופיה. אבל אפשר רק להבין (וכך "לספק") את עצמך באופן מלא במדינה אידיאלית (בדיוק כמו על פי אפלטון). ניתן לממש מדינה זו רק באמצעות היסטוריה ובסוף ההיסטוריה. שכן זו "המציאות של מלכות שמים". כלומר, זה …
המשך קריאה "הובס-הגל: העבודה, והדיאלקטיקה כאפשרית: אדון ועבד"
הדיאלקטיקה מן האהבה ומוות: הגל הגל מחליף את ההכרה באהבה והופך את האהבה לאפשרית כאהבה, כלומר, האהבה כמאפשרת סיפוק אנושי, רק על בסיס המאבק להכרה. במילים אחרות, כדי להבין את המאבק להכרה ואת כל סיפור האדון והעבד, אתה חייב להתחיל באהבה ובאין נמצא של היש של האהבה, עבור הגל, בפנומנולוגיה. במילים נוספות, מה שמאפשר את …
בוא נתחיל ביופי ונאמר כי היופי קשור איכשהו לאמנות. בוא נאמר גם כי האפשרות של האמנות להיות אמנות כרוך בקיומו של יופי זה. אז, הנה, בוא נדבר קצת. אמנות. העץ יפה. הציור יפה. שני היפים זהים, במובן משתתפים ביפה, ליפה. עם זאת היפה-באמנות איננו היפה-בלא-אמנות. איך ולמה? אותו אחד יפה מתגלם בעץ האמיתי ובעץ המצויר . …
ניתן לומר שכל אחד מהדיאלוגים של אפלטון הוא “דימוי” של אותה דרך מוזרה קמעא (ובשום אופן “ברורה”, בטח לא מאליה) לראות דברים, לפיה אדם יכול לומר אמת רק אם הוא שותק [גם, בבחינת כמו כן שותק], תוך יכולת לשתוק “באמת” [כלומר, אנושית] רק אם מדברים [לא על השתיקה עצמה (שלא תהיה בשום אופן סותרת), אלא …
זינו מאלאה, שמותו ההרואי* בעמידה בפני עריץ כה נחגג, היה תלמידו האהוב על פרמנידס, ולפי אפלטון (פרמ’ 127 ב’), צעיר ממנו בעשרים וחמש שנים. במסכת פרוזה שנכתבה בחייו המוקדמים יותר, הוא הגן על משנתו של פרמנידס באופן עקיף, על ידי הפרכת אופן ההצגה הרגיל במיומנות כזו שאריסטו (לפי דיוג. V. 57, ix. 25), מכנה אותו …
מושג ההתיישנות חוזר לאימפריה הרומית, כאשר התעורר צורך בשיטה שלפיה קרקע פרובינציאלית, שאינה מוחזקת בבעלות אזרחית או נרכשה על ידי usucapio (בהחזקה שהיא מעין חכירה המתמשכת לאורך תקופה של שנתיים), עדיין יכולה להיות תחת חזקת “בעלות” לאחר החזקה לאורך תקופה ארוכה יותר, הנעה בין 10 ל-20 שנים. בהתחלה זה היה יותר לטעמי הגנה על הרכוש …
המשך קריאה “אדמונד בורק. היסטוריה = Prescription והמהפכה הצרפתית”
Homer. Il. 6.332 “But come now, enter in, and sit thee upon this chair, [355] my brother, since above all others has trouble encompassed thy heart because of shameless me, and the folly of Alexander; on whom Zeus hath brought an evil doom, that even in days to come we may be a song for …
רעיון נולד מתוך רצון תשוקתי – כלומר משלילה שטרם מומשה של הנתון. רק פעולת העבודה מממשת את השלילה הזו. מכאן שניתן לומר שהעבודה מתבצעת על פי רעיון או פרויקט ידוע מראש: המציאות משתנה בהתאם לאידיאל. אבל הרעיון הוא אפריורי רק לגבי עבודה ממשית ומושלמת, ולא לגבי האיש העובד עם רעיון מוכן מראש: זה לא רעיון …
קוז׳יב מספר כי היינה למשל ידע טוב מאד על ההשלכות האלוהיות בלהיות עם הגל: הוא תפס את זה! ״היינריך היינה, למשל, ידע זאת היטב. ב- Pariser Tagebuchern (עמוד נשכח!) זה הולך בערך כך: “מכיוון שאני כבר לא הגליאני, זה גם הולך לי טוב. עכשיו אם מישהו בא אליי, מתלונן על החיים, ומבקש עזרה, אני אומר …
האמא תרזה – הערת סתם. אדם פועל רק לפי החובה שהוא עצמו מכיר בה. אבל תמיד יש להניח שהחובה שאדם מכיר בעצמו צריכה להיות מוכרת על ידי האחרים. כך, ועל פי הגדרה, להכיר בחובה זו או אחרת זה גם להכיר בערכו של מי שפועל בהתאם לחובה זו. לרצות לפעול על פי החובה זה למעשה, אפוא, …
וולטר. ההיסטוריה של הבראמין הטוב. אני מתרגם מתוך: Voltaire. Histoire d’un bon Bramin. Œuvres complètes de Voltaire, Garnier, 1877, tome 21 (p. 219-221). פגשתי במסעותי בראמין זקן, איש חכם מאוד, מלא שנינות, ומאוד מלומד; יתר על כן, הוא היה עשיר, וכתוצאה מכך הוא היה אפילו חכם יותר: כיוון שלא היה חסר לו דבר, לא היה …
איך הקומוניזם ניצח באמריקה? המונח “קפיטליזם” נטבע במאה ה-19, וקרל מרקס העניק למושג הזה משמעות מאוד מדויקת, ספציפית מאד, כלכלית במהותה. מרקס הבין ב”קפיטליזם” שיטה כלכלית המאופיינת בדברים הבאים. ראשית: הכלכלה ה”קפיטליסטית” היא כלכלה מתועשת. שנית: אמצעי הייצור התעשייתיים שייכים, במערכת זו, לא לרוב האוכלוסייה העמל פיזית (בעזרת אמצעים אלו), אלא לרוב פוליטי וגם כלכלי.”מוביל”, …
נראה כי ההבדל כולו בין אפלטון לאריסטו נשען על הגילוי של מחזורים ביולוגיים דה פקטו ( עיגול חוזר על עצמו): (האדם מוליד אדם [ולא כלבים]). מעגל המינים הביולוגיים הוא נצחי; לפיכך ניתן לדעת; לפיכך אין צורך ברעיונות על מנת לבסס ידע (ברור מאוד במטאפיסיקה, 3). במקום הרעיונות, יש “צורות” של המחזורים הביולוגיים; “צורה” זו היא …