פילוסופיה

הערה של אלכסנדר לא המוקודוני אגב אריסטו טופיקס 1.

Estimated reading time: 5 minute(s)

אני קורא איזה ancient commentary של אלכנסדר אחד על הטופיקס של אריסטו. אוף דה טופיק, ובדיוק לטופיק, כשם שנרמז לפני וייאמר אחרי , הוא מדבר על הסילוגיזם. מהאנליטיקות. עכשיו, הוא נותן דוגמאות לטעויות לוגיות, כפי שנוסחו על ידי הסטואה, בכותרות, וקצת מראה בין לביו אין דיס ראד׳ר לונג אינטרודקשן טו אן אינטרודקשן – שהרי כל הספר הוא על טופוס אחד בלבד, ולפיו, הכותרת אליו צריכה להיות הקדמה לטופיקס-, ומדי פעם, הוא חוזר לקשקש על ההנאה, pleasure, ולמה זה יכול להיטען אם זה היה יכול להיטען, עד שנמאס לו, כמה עמודים קדימה, שם הוא אומר שוב pleasure, ואז נזכר שאפיקורוס מעצבן אותו, כאן אתה מבין שהוא מעצבן אותו ממש, מעצבן אותו רצח, אז הנה דוגמא לסילוגיזם שגוי שלו על המוות… או תיכף כי כאן הוא רק מרחיב על הטעות הסילוגיסטית לגבי pleasure; שהרי, אם מה שמוסק בטיעון לא נובע בהכרח מהפרמסיסיס which were posited, הרי שאין הוא סילוגיזם כלל וכלל.

״למשל אם אחד היה משיג שההנאה היא על פי הטבע ושמה שיש לבחור הוא הטבע, ואז הגיע למסקנה שההנאה היא טובה: הרי שעבורנו הטוב הזה לא מה שמוכח מההנחות, גם אם זה נובע בהכרח ממה שנגזר מהם״. עכשיו אני ממשיך לתרגם, במכה שהוא באמת נותן לאפיקורוס.

״טיעון אחד כזה הוא של על המוות: מהנחות הוא קובע כי:

מה שמומס הוא ללא תפיסה
ו-
מה שאין לו תפיסה הוא כלום עבורנו
מה שניתן להסיק אינו, כפי שהוא מאמין,
המוות הוא כלום עבורנו
אבל
מה שמומס הוא כלום עבורנו.

והמוות הוא אפילו לא מה שמתמוסס, זה פירוק, ומי שהעניק שמה שמתמוסס הוא בלי תפיסה, לא נתן גם שהפירוק ממשיך בלי תפיסה; התמוססות של הייצור חי – שזה מה שזה למות – אינו חסר תפיסה. ובגלל זה למות ולא למות זה משהו עבורנו, למרות שהמוות הוא לא תמיד משהו עבורנו. זו גם הסיבה שיש בשני מובנים, או זה שהתרחש או זה שהוא מתרחש: מה שהתרחש אולי לא יהיה משהו מיוחד עבורנו, אבל מה שמתרחש הוא משהו עבורנו, וזה למעשה האחד שממנו אנחנו מפחדים״. סוף ציטוט.

כל 15 עמודים הוא זורק לך עצם. זה עמוד 16.
אקווינס זורק לך עצם כל 5 עמודים.
ביזנס טוב יותר מ- Alexander of Aphrodisias

רשומה רגילה

השאר תגובה