פילוסופיה

אד הומינם כתחילת הפילוסופיה

Estimated reading time: 7 minute(s)

אריסטו, רטוריקה. התחלה. ״עבור מדעי הפילוסופיה זה שימושי, מכיוון שאם אנו מסוגלים לעורר קשיים משני הצדדים, נוכל להבחין ביתר קלות באמת ובשקר בכל נקודה. יתר על כן, הוא שימושי בקשר עם הבסיסים האולטימטיביים של כל מדע; שכן אי אפשר לדון בהם כלל על סמך העקרונות המיוחדים למדע המדובר, שכן העקרונות הם ראשוניים ביחס לכל דבר אחר, ויש צורך לטפל בהם באמצעות הדעות המקובלות בכל נקודה. תהליך זה שייך באופן מוזר, או לא, לדיאלקטיקה; מכיוון שהיא מאופיינת , כחקירה, הדיאלקטיקה טמונה בדרך לעקרונות של כל דרכי החקירה״. ~ אנחנו אוהבים לצטט את הטעות הלוגית לכאורה, מקורה באריסטו לכאורה- טיעון האד-הומינם. אבל הנ״ל זה בדיוק מה שאריסטו טוען בטופיקס על האד-הומינם, כל ״ היא טיעון אד-הומינם״. או: “״כל טיעון אד הומינם הוא טיעון דיאלקטי.” עכשיו, מהו טיעון אד הומינם? התשובה המיידית: טיעון שכוון נגד אדם, ולא נגד נושא. אבל זה לא מדויק ולא כל כך נכון. המשמעות הנכונה היא זאת: הנחת היסוד שממנה אתה מתחיל מוענקת על ידי החבר הנגדי בשיחה. אתה טוען מהנחות אלה ואין זה כלל רלוונטי לוויכוח הזה, באם הנחות אלה נכונות או לא. מה שמולך הוא הטענה היסודית המצויה על הפרק, לא הפרק לספר. ~מה שמספיק לך כאן, זה, זה: זה מספיק בהחלט, עם זאת, להפריך את הטענה, אם הוא- טוען הטענה- מעניק לך משהו להתחיל ממנו, קרי,. אם הוא מעניק לך הנחת היסוד. מה שאתה צריך לעשות, כאן, זה להוציא ממנו מסקנות; ואם המסקנות הרסניות להנחת היסוד שעליו הטיעון שלו עומד, אז הטיעון שלו מופרך. עד כדי כך, עד גבולות אלה ובתוך גבולות אלה, הטיעון יכול להיות בעל ערך רב, אך הוא אינו כמובן טיעון מדעי ראוי, משום שהוא אינו מתחיל מהנחות יסוד נכונות. ולכן אנו רואים את ההערה באופן שלילי, גם אצל אריסטו. שהרי החלום שלו להתחיל ממקור שאיננו הדיאלוג או כמו הדיאלוג של אפלטון. ~כעת ננסה להבין זאת. הסילוגיזם המדעי הוא זה שמתחיל מהנחות יסוד אמיתיות ללא שום סמכות נוספת. אבל איך מגיעים אל הנחת היסוד האמיתית? נאמר יותר באופן קיצוני: איך מגיעים לעקרונות הגבוהים ביותר של המדעים? אינך יכול להפיק אותם ממשהו גבוה יותר. אז הם לא יהיו עקרונות ראשונים. אתה יכול להגיע אליהם רק באמצעות זינוק עלייה ממה שמקובל. לא שמה שמקובל בדרך כלל פשוט נכון, אבל זו נקודת המוצא היחידה שיש לך. הטיעון העולה מאמיתות מקובלות בנושא לעקרונות האמיתיים הוא גם הדיאלקטיקה. ולכן לדיאלקטיקה במובן האריסטוטלי יש את העמימות הבסיסית הזו. במובן מסוים, קחו את המיזם הדיאלקטי בכללותו, הוא נמוך מהמדע: הוא אינו עושה שימוש סילוגיזמים מדעיים. אך במובן אחר הוא גבוה מהמדע מכיוון שזו דרך להגיע לעקרונות הגבוהים ביותר. עמימות זו חיונית לאריסטו. אפשר לומר גם שמה שאומר באמצעות דיאלקטיקה אינו זהה, אך יש לו הרבה מן המשותף, למה שהפך בימי הביניים לאמנות המחלוקת. אומנות המחלוקת היא גם זו שטוענת על בסיס מה שהמחלוקת האחרת מודה. ולכן העיקרון השלילי המפורסם: אינך יכול לחלוק על מי שמכחיש את ההנחה. ~בקיצור, הנטען שוב ושוב כטעות לוגית הוא התחלת הפילוסופיה.

רשומה רגילה

השאר תגובה