תצפיות על שפה – תרגום / פרפרזה מההערות של קולינגווד הפילוסוף האנגלי

תצפיות על שפה – ר״נ קולינגווד[mfn]רובין ג’ורג’ קולינגווד (באנגלית: Robin George Collingwood; ‏ 22 בפברואר 1889 – 9 בינואר 1943) היה פילוסוף והיסטוריון בריטי.[/mfn]

1. השפה אינה כלי להשתמש בו כדי לעשות דברים שלא יכולנו בלעדיה. זהו אופן התנהגות, פעילות. 1.1. לכן זוהי טעות לחשוב על השפה כ’המצאה ‘או משהו דומה לה, להשוות אותה לאש או מכשירים אחרים שהומצאו בזמן מסוים (או בזמנים שונים) על ידי בני האדם. 1.2. זוהי טעות לחשוב על השפה כבעל תכונות או סמכויות מסוימות מלבד ה’שימוש ‘בה: שכן מכיוון שזוהי פעילות, לא מכשיר, היא אינה קיימת, למעט בהיותה’ בשימוש ‘. … משמעות, התכונה שהיא חיונית לשפה, היא אפוא תכונה שאינה של מכשיר (שכן חדות או כבדות היא של אזמל או פטיש) אלא של הפעילות הלשונית, או ליתר דיוק הסוכן העוסק בפעילות זו. 2.1. כאשר השפה נחשבת כשלעצמה, מלבד הפעילות של ‘שימוש’ בה, השאלה עולה: האם המשמעות שייכת לה או לאדם המשתמש בה? לכך התשובה חייבת להיות, האחרונה: לאדם המשתמש בה, אך עם הסמכה זו, יש לציין כי ההפשטה שהשאלה מניחה היא שקרית. 2.2. כאשר השפה הנחשבת כשלעצמה מתחלקת לנוחות הדקדוקים למילים נפרדות, ואז נשאלת השאלה, מה המשמעות של מילה נפרדת זו או אחרת? לכך התשובה היא אין תשובה; שכן (א) מכיוון שמעולם לא נעשה שימוש במילים אלא בהקשר, ואין להן שום משמעות למעט כפי שהן משמשות, אין להן משמעות למעט בהקשר; (ב) מכיוון שזהו הדובר, לא המילה, הוא זה המתכוון, הכי קרוב שאפשר להגיע לתשובה הוא ‘זה אומר מה שאנשים מתכוונים [2] כשהם משתמשים בה’. 2.2.1. עם זאת, ניתן להגדיר את משמעות המילה לקסיקוגרפית, כלומר על ידי מתן מילה נרדפת. אך (א) בכך איננו אומרים מה פירוש המילה, אנו רק אומרים שכל מה שהיא אומרת זהה למשמעות של מילה מסוימת אחרת. (ב) למרות זאת, איננו מגדירים את משמעות המילה, אנו מכלילים רק את סוגי האירועים בהם משתמש הדובר. (ג) למרות זאת, מה שאנו אומרים הוא אף פעם לא לגמרי נכון, כי אף מילה לא ממש נרדפת לשום דבר אחר (כלומר אם ניקח את מכלול המקרים שבהם משתמשים באחד המלים הנרדפות לכאורה, זה אף פעם לא נכון שבכל אלה אפשר היה להשתמש במילה נרדפת במקום זאת ללא שינוי משמעות). 3. זוהי טעות לומר שמילים ‘עומדות על’ דברים. שכן ‘לעמוד על’, ‘לייצג’ וכן הלאה, מסמנים קשר שבו דבר אחד פועל או משמש כתחליף לדבר אחר. אם אנחנו מדברים על דברים מסוימים למשל אבנים, מילותינו אינן תחליף לאבנים. 3.1. מטעות זו עולה מעגל שלם של טעויות בנוגע לשפה, כיוון שמילים צריכות להידמות ל’דברים שעבורם הם מייצגים ‘. ייתכן שדמיון כזה צריך להתקיים אם הדברים המדוברים הם צלילים, אך לא אחרת; ואפילו במקרה זה מידת הדמיון האפשרי היא קלה מאוד; אם זה היה קרוב בכלל, היינו צריכים לחקות קולות במקום לדבר .2 [3] 3.1.1. או שגיאות כגון שהסדר והחיבור של מילים במשפט מתכתב, או עשוי, או צריך, להתכתב עם הסדר והחיבור של הדברים עליהם אנו מדברים. זה בלתי אפשרי, כי המילים הנפרדות הן בדיות דקדוקיות והיחסים ביניהן הן אפוא יחסים דקדוקיים (יחסים תחביריים); ושום דבר לא יכול להתכתב עם מערכת יחסים תחבירית אחת למעט קבוצה אחרת של יחסים תחביריים. 3.1.1.1. מתוך טעות זו עולה הטעות הנוספת של היפוסטטיזציה של יחסים דקדוקיים ליחסים מטאפיזיים. 4. זוהי טעות לומר שמילים ‘מייצגות’ מחשבות (פעילויות של חשיבה). רק במידה והדובר חושב יכול הדיבור שלו (פעילות דיבור) להיות משמעותי: אם המילים שהוא משתמש בו ‘עמדו על’ מחשבות, זה מרמז כי דווקא כדובר הוא פטור מכל צורך לחשיבה, וזה יהיה אבסורד. 4.1. משגיאה זו עולות טעויות נפוצות שונות בהיגיון, כיוון שהניסוח הדקדוקי של משפט מתכתב איכשהו עם הביטוי הלוגי של מחשבת הדובר: ומכאן עולות כל הטעויות הלוגיות הניתנות לסיכום בשם לוגיקה ורבאלית. 5. מהגילוי כי מבנה דקדוקי במשפטים אינו תואם את מבנה הדברים שעליהם מדברים או את מבנה המחשבה במוחו של הדובר [4] עולה, על ידי מסקנה מהדוקטרינה המוטעית כי צריכה להיות התאמה כזו, התיאוריה לפיה השפה כפי שהיא קיימת היא למעשה כלי לא מושלם לביטוי המחשבה: ומכאן שוב עשוי להתעורר חיפוש אחר שפה העונה על דרישה זו, “שפה פילוסופית” מלאכותית, שהיא אבסורד, או ייאוש מלהביע אי פעם מחשבה בשפה כלשהי, כלומר הסירוב לנסות בכלל את ביטוי המחשבה, מה שיהיה קטלני למחשבה עצמה.

2 תגובות

תגובה מספר 1 יותר מדי טוב, שני ויטגנשטיין באחד אפשרי, כלומר ללא ויטגנשטיין. חזרה לאנגלים הקאנטיינים, אלה שמתחילים את הגל מחדש, דרך קרוצ׳ה, כך ויקו. בהקשר הישראלי נציין כי אין נאורות באיטליה, אבל אם יש כיוון גרמני שכזה הוא בזה שהיה לקאונטר נאורות אלאק. בהקשר יהודי אחר, ליאו שטראוס עושה היידגר מקולינגווד כדי לא לדבר על היידגר. התירוץ שלו? היידגר כתב בגרמנית. ההרצאות אחרי מותו מדברות נאציזם כפילוסופיה, ולהתלהבות הזאת, הוא חוזר לאלה שכתבו בגרמנית.

תגובה מספר 2, לגבי ויטגנשטיין: האדון אמר כי “משמעותה של מילה היא בשימוש שלה בשפה”. ראה חקירות פילוסופיות, tr. G. E. M. Anscombe (אוקספורד: Blackwell, 1978), 20e, פסקה 43. רעיונותיו של ויטגנשטיין היו ידועים לחלק מהפילוסופים באוקספורד, אך אין עדות לכך שקולינגווד ידע עליהם, וייתכן שגיבש את רעיונותיו בנושא שפה באופן עצמאי. ב- PA 250 הוא אומר: ‘לא רוכשים קודם כל שפה ואז משתמשים בה. להחזיק אותו ולהשתמש בו זהים. אנחנו באים להחזיק בו רק על ידי ניסיון שוב ושוב בהדרגה להשתמש בו. “ב- NL, קולינגווד כותב כי:” מילה איננה צליל או קבוצת צלילים. . . ; זהו צליל או קבוצת צלילים בעלי משמעות משלה, כלומר מה שאדם שמשתמש במילה זו מתכוון בכך שהוא משמיע צליל זה. +בכל מקרה, נו נו, מי ישמע מה נאמר כאן…שהוא היה צריך אותו.