ישראל, ספרות

טולסטוי על המחאה וישראל

Estimated reading time: 9 minute(s)

דוסטויבסקי? השם הכי יפה אי פעם לסופר. זהו. טולסטוי, תמיד טולסטוי. הנה הוא מסביר את הבעיה של המחאה הזאת, וכן גם את הצד של ביבי והמדוכאים האלה, שהצביעו גם מפא״י פעם. איך רות גביזון, אגב ענקי הרוח, אומרת בפייסבוק, כן, זה באנגלית, וזה קשה, אתגר, עוד מתלהבת מהאנגלית של ביבי? בקיצור, הוא כתב ברוסית, א.ד.ב.ו. ה וז. גורדון ידע רוסית.. לא ידע טולסטוי, האמנם? כך שאלתי בחלום אחת בשם אניטה, אוייוויילי אניטה, התעוררתי בבהלה, לא שמעתי את התשובה. אז מה התשובה של טולסטוי?

המחאה היא אם באה מאותו מקום ואלה שהמדינה שלהם, בשליטתם, סליחה, אלה יודעים להכניס את כולם, עד רמת המינימום של המקסימום. המיני-מקס של רולס, מורה של צדק. חח. צריך רעיון אחר, אידאה אחרת, לכו לאוניברסיטה, העברית- אנגלית זה אתגר, נכון. הילחמו! בעצם גוגל תרגם וטולס-י בכלל לא כתב באנגלית:

״חומר נפץ ונשק קר, כפי שמראה לנו הניסיון, רק מעוררים תגובה ומשמידים את הכוח היקר ביותר, הכוח היחיד שבשליטתנו – דעת הקהל; הדרך השנייה כדי להפוך בדברים נשללת מראש על ידי העובדה שממשלות כבר למדו לדעת עד כמה לסבול השתתפות של אנשים שרוצים לבצע רפורמה בהן.

הם רק סובלים את מה שלא הורס את היסודות, ורגישים מאוד למה שמזיק להם, רגישים כי זה נוגע לעצם קיומם. הם כן סובלים אנשים שלא מסכימים איתם ורוצים לבצע רפורמה בשלטון, לא רק על מנת לספק את הדרישות של האנשים האלה, אלא גם למען עצמם, למען הממשלה. אנשים אלה היו מסוכנים לממשלות אם הם יישארו מחוץ לממשלות אלה ויקומו נגדם; הם יחזקו את הנשק היחיד שחזק יותר מממשלות – דעת הקהל – ולכן הם צריכים להפוך את האנשים האלה לבטוחים עבורם, לזכות בהם באמצעות ויתורים שניתנו על ידי הממשלה, להפוך אותם ללא מזיקים כמו תרבויות חיידקים – ואז להשתמש בהם לשרת את המטרות של הממשלות כולן, כלומר דיכוי וניצול העם״.

עם זאת, יש משהו אחד שנשאר, אומר טולסטוי:

בין האפשרויות, לפני האפשרויות האלה. צריך מרחק מכל זה. מכל אלה שמשתמשים במדינה, ברבים שלה, ברוב אנשיה ככלי לנגח את עצמם בעצמם. צריך רעיון אוניברסלי, אמת ברבים, בנמצא, וזה לא עוד מהעוד. זה לא הקושר יותר חזק, קשור פחות חזק של האקדמיה וכל הרוח של המאוורר, כחלק מקומפלקס רעיוני ממלא דפים בכלום, לעצמו, כמלמד הרוב, הכנסייה המושחתת הזאת, המקפידה על שילוש משפחתי קדוש, של אבא בן אבא. טולסטוי היה נוצרי, כן? ֿ

לך תחשוב על רעיון.

But one thing is needful: for Mary hath chosen the good part, which shall not be taken away from her. Luke 10:42.

הדבר האחד ההכרחי? מרחק מהעברית? לך לגילמן! רעיון, זה ללכת לשם בשביל רעיון! בעברית נלחמים על העברית. גילמן? שוקו שוויצרי מהמכונות,זהו. אין שום רעיון. שלילה מוחלטת כהכרזה ריקה, צועקת כן, כמו הפמיניסטית, מתגלגלת לך למיטה וצועקת, קשור אותי! את לא הולכת, על מי את חושבת שאת עובדת, ואני לא קושר. משעמם ולא הייתי בצופים. א או ד עד ז זה גורדון בצופים, דברו איתו בעצם. אפילו לא דוס או ייבסקי כשם היפה ביותר לסופר. ספרים על הגותו של גורדון ופוסטים בפייס כבוק להארץ על המצב הפוליטי מצחיקים קמעא.

הם תמיד מתחילים במושגים המסבירים עצמם, ולא בהעדר. וזה משום שהעדר לא מודע לעצמו כבעיה או לכך שכמסביר הוא רק מנציח את הצומת של העדריות.

לכן, הביאו לנו עוד סוציולוגים כצומת לא מסבירה את עצמה. המקס של המיני של הכאן ועכשיו. או כי למה כל כך, פוליטית, המחאה הסתיימה, במקס של המיני; בפרפרזה על ג׳ון מילטון: הנזלת של בנט והפטל של נפתלי הם ביחס לביבי:


New Presbyter is but Old Priest writ Large.

…By shallow Edwards and Scotch what d’ ye call:
But we do hope to find out all your tricks,
Your plots and packing wors then those of Trent,
That so the Parliament [ 15 ]May with their wholsom and preventive Shears
Clip your Phylacteries, though bauk your Ears,
And succour our just Fears
When they shall read this clearly in your charge
New Presbyter is but Old Priest writ Large. [ 20 ]

או לקוות לכך, זאת התקווה החדשה, ואבוי לתקווה של כזה אוי.

רשומה רגילה

השאר תגובה