אריסטו. ״ההבדל בין אדם עם חינוך ללא חינוך זה ההבדל בין אדם חי לגופה״. יש סיפור מגוחך, אך לא בלי משמעות על אריסטו והרגלי השינה שלו. כששכב לישון, כך הסיפור, הוא נהג להחזיק בידו כדור ברונזה – הכדור ייצג עבורו את כל העולם, כאשר על הרצפה, קרוב למיטה, מתחת ליד המחזיקה את כדור הברונזה, הוא הניח מחבת מהדורת השף חיים כהן או מתכת מרגשת אחרת. ברגע שאריסטו היה נרדם, הכדור היה מחליק מידו, נופל על אותה מחבת של חיים כהן, והרעש היה מעיר אותו. הליך זה חזר ככל הנראה שוב ושוב.
אריסטו בקושי יכול היה לשרוד פרוצדורה כזו למשך זמן רב. אבסורדי ככל שיהא, אף סיפור לא יכול היה לקשר בצורה נאותה יותר את טענתו של אריסטו עבורנו ישובים כאן, להיותו, בהיותו אלמוות וניצחי, אם אנו מבינים את הקשר בין ערות לפילוסופיה תוך שנותנים מקום לגוף בתור מגבלה מול העולם התמיד-נוכח; לא כל שכן, אם אנו רואים בכך כמטאפורה לאנרגיה האל-אנושית כהסבר כלשהו עבור ההספק האדיר של אריסטו.
השאר תגובה