אפלטון והגל- היחס לפילוסופיה, ומה זה פילוסופיה -שני ציטוטים מקבילים

אפלטון

(1)עם הגעתי, חשבתי שקודם עלי להעמיד במבחן את השאלה האם דיוניסיוס באמת הועלה באש הפילוסופיה […] עכשיו יש דרך להעמיד דברים מעין אלה, שאין לזלזל בהם , במבחן [… ] צריך להראות מה הוא הדבר הזה (פרגמה) בכל היקפו, על אילו קשיים הוא מרמז ובכמה עבודה (פונון) הוא כרוך. […] אלו שאין להם מזג פילוסופי אמיתי, אלא צביעה שטחית גרידא של דעות היכולות לחדור עמוק, נוהגים בדבר כמו כוויות שמש, כאשר הכל נשאר אצלם ברמת העומק של העור. ולא רק אלא גם: כאשר הם רואים כמה יש ללמוד, כמה עבודה כרוכה בכך, כמו הנחיצות לקבוע ויסות מסודר של חיי היומיום, הם מגיעים למסקנה שהדבר קשה ובלתי אפשרי עבורם, […] בעוד שחלקם משכנעים את עצמם שהם למדו מספיק, ואת העניין כולו, וכך, אין להם צורך באף מאמץ נוסף.

(2)לא הייתה ולא תהיה אף פעם מסכת שלי בנושא. כי עניין לא מאפשר חשיפה כמו ענפי ידע אחרים; אך לאחר קיום יחסים ארוכים עם הדבר עצמו וחיים משותפים, פתאום מופיע לו אור, כאילו, נדלק בנפש אחת, על ידי להבה ולאחר מכן מקיים את עצמו.

הגל

 
(2) לגבי הנקודה השניה, ייצוג: רעיון”: Vorstellung. המילה הגרמנית הזו מוצגת בדרך כלל על ידי מתרגמים של קאנט ושופנהאואר כ”ייצוג “או” רעיון “. הראשון הוא ממש נכון אבל לעתים קרובות, כמו בהקשר הנוכחי, מסורבל מאוד. “רעיון,” מצד שני, מתבקש לעיתים קרובות כדי להבהיר את Idee. בחינת כל המופעים של Vorstellung בפרה-פייס הארוך של הגל לפנומנולוגיה מראה כי הגל בדרך כלל מתכוון לציין משהו מעורפל, גחמני, ראשוני, תוך שהוא דואג לתקוף את הסמיכות והסובייקטיביות, כשהוא מנגיד אותם ״לרצינות המושג ״. רצינות המושג מוליכה אותנו לקיים ניתוח רעיוני קפדני וממושמע מאוד. Begriff > begreifen . הגל רואה את begreifen כמשימה של הפילוסופיה, פילוסופיה כדרך לידיעה ולא רק כדי להרגיש או להשתפך ב״רפסודות על הומרוס״.
 
(1) ״חלק מהדברים הקודמים עשויים להכות את הקוראים ללא נטייה לפילוסופיה כהזמנה לפדנטריה. אך שקול את מצבו של חסר הטעם או הרמה הנמוכה של המחשבה המתחפשת לגבוהה על ידי צרכן התרבות, אשר תמיד צורך את עצמו כצורך תרבות: חשוב עליו, בסאלון, כאילו היה הקורא של הנאום האחרון של פאוסט של גתה, במערכה החמישית של החלק השני, עד שהוא אומר בחגיגיות רבה; תמיד ידעתי ששום דבר טוב לא יכול להגיע מתוך חתירה בלתי מוגבלת; האדם צריך להסתפק בעבודה ולעשות את העבודה הזאת טוב. מה הוא עשה כאן? השיג כאן?
 
הוא תפס תוצאה עירומה; או ;כלליות חסרת חיים; הבנה אמיתית אינה תלויה במחזה ללא המעשה האחרון, או בדיבור ללא המחזה, אלא התוצאה יחד עם היווצרותה. (אפוריזם מס '45 יינה.)
 
גם במקרה של עמדה פילוסופית, ;ההתהוות; כוללת לא רק את הטיעונים המפורטים אלא גם את “רצינות החיים במלואם” (Ernst des erfüllten Lebens). ואולם זה, הכרחי ככל שיהיה, אינו מספיק לפילוסופיה, אשר דורשת, “בנוסף לכל אלה, את רצינות המושג.” ;דר ארנסט דה בגריפס הוא אחד המשפטים המפורסמים של הגל.
ע”פ שילר, על החינוך האסתטי של האדם, בסדרת מכתבים (1795): “הטבע (חוש) מאחד בכל מקום, ההבנה נבדלת בכל מקום, אך התבונה מאחדת את השונות המנכרת, שוב. מכאן שהאדם, לפני שהוא מתחיל להתפלסף, קרוב יותר לאמת מאשר הפילוסוף שעדיין לא סיים את חקירתו “(הערה למכתב ה -18). הגל מבזה את שילר, כשהוא משסה בזלזול רב, אינטלקטואלים, אשר בניסיון הראשון נוטים לגלות לעצמם שהם אכן רחוקים מהבית, בוחרים לחזור לאחור במקום להתמיד, לדחוף את החקירה קדימה, לידיעת האמת. בהתנגדותו לרומנטיקה, עם פולחן הרגש והפילוסופיה מעוררת ההשראה של האדוקים, הגל מטיל ספק ברצינות התשוקה ובעומק הניסיון של הכותבים עליהם הוא מבקר:

“הם רצים חזרה הביתה ברגע שההליכה מתחילה להיות קשה, כשבין לבין הם מסתירים את חוסר הכוח או היכולת ובוודאי את חוסר האמת התשוקתית שלהם בערפל של רגש.”
 

פילוסופיה בטוויטר? טוויטטויט.

כמו נגיד את כל האונוטולוגיה ההגליאנית במשפט- אם מרחביות היא ההוויה עצמה, הזמניות היא השונות בין הוויה לאין (שונות זו אינו אלא ה”זהות” שלהם כ”תנועה” או כ”התהוות״ של ההוויה). או, במילים אחרות, אם להשתמש בטרמינולוגיה שנקבעה קודם לכן, הוויה (מרחבית) היא הקיום של הוויה נתונה או של הוויה-שונה-מהאין, בעוד שהשוני

קרא עוד »

Damascius’ Philosophical Moment

Damascius, and the silencing of Proclus, through the attack on Proclus’ trick. (Try to follow if you are inclined to philosophy, and if only for the joy of detecting a philosophical, dialectical genius). The silencing by Proclus of the whole pagan Philosophy was perfectly understood by Damascius, who thus put

קרא עוד »

הערות שהיו סתם. שיהיו.

הערות שהיו סתם. שיהיו. ״רופאים החותכים, שורפים, דוקרים ומענים חולים, דורשים על כך שכר שלא מגיע להם לקבל״. הרקליטוס על רופאי שיניים (נערך שם, שם).מילים אחרות לבדיחה המרקסיסטית: ״את זה הדיאלקטיקה כבר פתרה״: עבור הגל, התוצאה של ה”דיאלקטיקה” הקלאסית של ה”דיאלוג”, כלומר הניצחון שזכה ב”דיון” מילולי בלבד, אינה קריטריון מספיק

קרא עוד »

Reader Interactions

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: