בלמה הפרופסור סוקרטס, בשקט: סוקרטס היה שובב, כך המרצה. אפלטון הקים את האקדמיה כדי למצוא מקום עבורנו, אנו הסוקרטים. עכשיו, נתנו לנו אקסטרא מלפפון חמוץ, כי ידעו כמה חשובים, לכן מסוכנים. ומסוכנים, לכן חשוב היה להם לא להתפתות, להרוס אותנו, אז הגבילו כשנתנו חופש אקדמי וקביעות. מעצר מנהלי. עכשיו, אני מסוכן. אני סוקרטס. אז למה? ידעו שאני מסוכן. סוקרטס. רגע, המדינה החליטה שחשוב לה סוקרטס כמוני, אז איך יכול לומר משהו על המדינה שאיפשרה את סוקרטס? אז הכל אחלה, וזה מסוקרטס.
לעשות, ישו? נו, זה רולס. הגון. צדק. עמדה מקורית. כל אדם היה בוחר בחירה דומה אם אלה היו האופציות שלו לבחירה במשכורת, כשיש שתי אפשרויות בחירה, אחת לבחור את הפער הכי גבוה, בין דוקטור למנקה. נגיד 10 מול 1. השניה, המקסימום של המינימום 2.5. מול 8.
העמדה המקורית מניחה את תיאוריית המשחקים כבחירה, מיקסום רווחים,עלות מול תועלת, אבל גם? האדם הוא לא קנאי או מהמר.אמרנו: אין הימור בגנטיקה גרועה וגם לא קנאי למנקה. גועל. עמדה מקורית היא זו שכולם היו בוחרים אותו דבר תחת מסך בערות. הם יכלו להיות מנקה, כמו שיכלו להיות רופאים. אז הם יבחרו:מקסימום של מינימום למנקה. כמובן, רק הם קוראים את זה. אבל- הם לא ידעו מה הם יהיו במסך – איזה פורנו.
רולס. זה מיועד לפרופסור. כל ההנחות של לימודים, השכלה, השקעה, נכנסים כאן.
עכשיו, האקדמיה לא יודעת שהיא בתוכה ורק היא קוראת את עצמה, אז לא שמה לב שזה צדק לתלוש משכורת. ויגיד דוד למיכאל, גם לך הורידו פה חמש מאות, גם לי, לאישתך, לא יודע, בטח,, בטח, גם לאבא, אולי, לא אבא בטוח. אתה יודע, מה? ככה, אני אוהב את זה. לא בחרנו בזה בשביל הכסף. צדק. צדק של: קריאת משכורת.סוקרטס+ישו, החלום של ניטשה. חזר לירושלים, מעגל שלם.
לערד דאגו. לפלסטינים? צדק רזה. עיקרון חשוב. סובלנות גם. אדם פרטי.
מצביע מרצ.