44e644385f074a92c24b0d09057aec7d
פילוסופיה

שפינוזה על המתודה- מפה כללית

Estimated reading time: 13 minute(s)

The Short Treatise and the Treatise on the Emendation of the Intellect-המסכת הקצרה והמסכת על תיקון האינטלקט-מפה כללית

1 כל בני האדם ‘ההגיוניים’ מסכימים.

2 ‘זה חלק מהאושר שלי להושיט יד עוזרת, שרבים אחרים עשויים להבין אפילו כמוני, כדי שההבנה והרצון שלהם יתאימו לחלוטין עם שלי’.

3 ‘החיים הטובים’ הם חברתיים במהותם.  עיקרון האחווה מחובר יחד על ידי שרשרת בלתי נראית של רצון והארה משותפים.

4 ‘יש צורך … להקים סדר חברתי כזה שתורם ביותר להשגת אופי זה- אופי שיתיישב ויממש את החיים הטובים- במספר הגדול ביותר עם הכי פחות קושי וסכנה.’

5 מטרת המדינה.  המדינה היא חברה שנוצרה במטרה לאפשר למספר הגדול ביותר לרכוש את הטבע החדש הזה, שהוא חוכמה.

6 ‘אך לפני כל הדברים, יש להמציא אמצעי לשיפור ההבנה וטיהורו, ככל האפשר, עוד בתחילת הדרך, כך שנוכל באמצעות לתפוס דברים ללא טעות, ובצורה הטובה ביותר.’

7 הוא ‘שיטתי’. ובכל זאת זו לא שיטה חסרת חיים.  זוהי ‘הכניסה בסערה’ אמיתית אך תוך מצודת האמת.  אנו יכולים לראות בכך, את אותו הרצון שעורר את אפלטון – לא להשאיר שום אבן הפוכה, כי אם במקרה נוכל לדעת את האמת באמצעותה.

8 ניתן להפנות ‘חוויה’ שלא נבדקה לכל שימוש. מול סוקרטס.

9 ‘השתקפות מראה כי כל מצבי התפיסה או הידע עשויים להיות מצטמצמים לארבעה’.

10 יש לבצע הנחות מוקדמות, אך עלינו להבין מה הם ומה המשמעות שלהם.

11 לגבי ‘הדבר עצמו’ – אפלטון, לא להתבלבל עם ה’דבר בפני עצמו ‘הקנטיאני.

12׳ להבין דבר זה לדעת מדוע זה מה שהוא – לראות את הצורך, הסיבה, בהוויה שלו.’

13 זה מה מכנה לראות את זה sub specie aeternitatis.  ע”פ  התפיסה האפלטונית של ‘נצחי’ ו’אינסופי ‘.

14 שיטת הידע היא שידע משתקף על עצמו – חשיבה על חשיבתנו, “cognitio reflexiva” או “רעיון על רעיון.” ‘

15 ברגע ש’רעיון ‘הופך להיות מושא מחשבה הוא’ אידאטום ‘. לפיכך אצל ההבדל בין’ אובייקטיבי ‘ל’סובייקטיבי’ אינו מהותי, כלומר הוא פסיכולוגי בלבד.  ‘רעיון’ יכול להיות מושא המחשבה, אם כי קיומו אינו אלא מחשבה, כלומר סובייקטיבי.

16 ‘מהות’.  זה שעושה דבר למה שהוא.  אנחנו אומרים שאנחנו יודעים את המהות של דבר, כאשר אנו רואים שאם שני קווים מקבילים לשלישי הם מקבילים זה לזה.  המהות של הדבר היא מה שהוא באמת בכל טבעו ויחסיו.

17 אופי השיטה

אנו מכוונים ל ‘שום דבר אחר מאשר ידע רפלקטיבי, או הרעיון של רעיון’.

והשיטה הטובה ביותר תהיה זו שמשקפת את הרעיון האמיתי ביותר – הידע המושלם ביותר.

הקשר בין רעיונות ורעיונות = קשר בין מהויות פורמליות.  כך שגוף ונפש מקבילים.  רוח וחומר הם בידולים קיימים של פעילות מחוברת אך נפרדת ואמיתית (באותה מידה).

18 השיטה-שום דבר אחר מאשר ידע רפלקטיבי, או הרעיון של רעיון’.והשיטה הטובה ביותר תהיה זו שמשקפת את הרעיון האמיתי ביותר – הידע המושלם ביותר.

19.  הקשר בין רעיונות ורעיונות = קשר בין מהויות פורמליות. לכן, גוף ונפש מקבילים. המוח והחומר הם בידולים משותפים של פעילות-

מחוברת אך נפרדת (באותה מידה).

הדבר המושלם ביותר – ‘מהות פורמלית’ – יש לו ‘רעיון’ מושלם מתאים, או ‘מהות אובייקטיבית.’

20 ידע אמיתי הוא ידע על מכלול יחסיו של דבר.  עלינו לדעת את ‘מקומו בטבע’ לפני שנוכל להבין אותו.  וכמו שאנחנו בהדרגה מבינים את מקומנו בטבע, כך אנו מתוודעים כיצד אנו יכולים לחיות בצורה הטובה ביותר בכדי למלא את “חובות התחנה שלנו” – לשמור על עצמנו מדברים חסרי תועלת.  התודעה שמבינה אינה מוסחת.

21 אם יש לנו רעיון של אלוהים – ‘מקור ומעיין של הטבע כולו’ – אז יש לנו רעיון שיכול לעזור לנו לחפש אחר כל הידע.  שכן זהו הגורם המשותף ומקום החיים של כל מה שיש.

ע”פ  ‘חפש תחילה את מלכות השמים, וכל הדברים הללו יתווספו לך.’

22 ההבדל בין ידיעת האמת ליכולת להסביר זאת לאחרים.  המשימה הכפולה של המורה (1) להחזיק את הידע שלו ולטפח אותו & אהבת האידיאל.  (2) לחפש את הבסיס והעקרון של הטבע האנושי וללמוד כיצד ניתן לגעת בו, להזיזו ולבסוף להעבירו לאידיאל כמציאות של טבע זה. (1) אידיאלי.  (2) שיטה.

הגישה החיובית.  לא משנה איזו הצהרה אנו לוקחים כמקום ההתחלה שלנו, אנו יכולים לקבל את האמת ממנה.  שהרי הכל נכון במידה;  ויש דרגות של אמת.  כל ביטוי הוא אמת במידה מספקת או לא מספקת.  אין ביטוי ללא רקע האמת.

זו בעיית החינוך.  עלינו להתחיל ממה שהתלמידים שלנו חושבים.  לקבל מהם את האמת שלהם ולהתקדם מזה.  כל הידע הוא התקדמות מחוסר התאמה לאמת להתאמה רבה יותר לאמת.

23 בסופו של דבר, אין מבחן אמיתי לאמת.

24 הרבים והאחד, the many and the one.

25 מוניזם פירושו אחדות הטבע. האחד ידוע מהרבים והרבים מהאחד. יותר מהאחד. פרמינדס. בעיה. אבל נשאר אינפורמטיביים.

26 אף פעם לא מניח שהספק הוא מצב נפשי בריא.  זהו סימפטום של מחלה. אפשר לקבל מושג ברור של אלוהים כמו של משולש וכשיש לנו את המושג הברור, אנחנו לא יכולים לחשוב עליו כמתעתע.  איש אינו יכול לפקפק בכך ששלוש הזוויות של ∆ מייצרות שתי זוויות ישרות, תהא התיאוריה שיש לו לגבי אלוהים אשר תהא, למשל, אלוהים כרמאי- דקארט.

27 דמיון. מקור הטעות. בעיה. זיכרון, תת מודע. מול אריסטו.

28 שפה איננה מתארת מציאות. היא כבר המציאות.

29 ההגדרה כפרוייקט. משמעותו מול ההערה על השפה כמו מול הדמיון. מול הדמיון זה פשוט.  הקונקרטי כהתחלה שומר עלינו מפני סחרחורת. מכאן השפה זה גם עניין פשוט ביחס להגדרה: המילים ממילא לא מכוונות לאובייקט. אובייקט הוא מצב פסיכולוגי. המרחק האמיתי מאידאליזם?

No tags for this post.
רשומה רגילה

מחשבה אחת על “שפינוזה על המתודה- מפה כללית

השאר תגובה