הרעיון של המדינה החוקתית המודרנית ניצח יחד עם הדאיזם, תיאולוגיה ומטאפיזיקה שגירשו את הנס מהעולם. תיאולוגיה ומטאפיזיקה מאשר דחו לא רק את החריגה – או היוצא דופן -של חוקי הטבע באמצעות החריג שמקורו בהתערבות ישירה, כפי שנמצא ברעיון הנס, אלא גם את רעיון ההתערבות ישירה של הריבון בתאולוגיה טבעית תקפה, ובפסיקה טבעית ובכתובים, כלומר ספר עם התגלויות והנחיות״.
ציטוט משמיט. איום ונורא. תיאולוגיה פוליטית. הוא מדבר בעד הנס. לדבר בעד הנס זה לדבר על היוצא מן הכלל. זה פעם אחת אוייב. פעם אחת הפיהרר. זה שהוא מחוץ לגבולות הסדר. זה שקובע כל הסדר על ידי זה שמכריז על היוצא דופן – עכשיו יוצא דופן. בכתבים אחרים זה האוייב. פה זה תיאולוגיה. אז דואליות פעם אחת יש אפשרות לחריגה מהסדר אבל גם עונש אלוהי הוא אלוהי. נס. עזבו.כך זה לדבר גם על על הניסים הפועלים כנגד זה שעוד ישכח מהניסים, כאשר הוא יירדף כיוצא הדופן התורני. הכל מהקתוליות לכאורה. זה מתאים ליהדות.הניסים. הגל. קאנט. הסובלימיטיבי קיים רק עם אלוהים מוציא אותנו ממצרים. זה הנס של היטלר שהביא אותנו לפה?
לא יודע מי יותר גרוע. אלה שמתרגמים את הרמן כהן מדבר דברים איומים כי כה מטוטמטים של שפינוזה הנאור. האוייב הכי גדול של העם היהודי זה שפינוזה. החכם הזה אפילו קרא לו ספרדי. או אלה שמלמדים במכון על שם כהן את הנוראי הזה?מלא זיבולי שכל בלי קשר. זה מתחיל לכאורה במעבר מאלוהים למחוקק כשליט יחיד. שטויות במיץ עגבניות. המודרניות זאת התחלה בשינוי מבנה הסמכות. המעבר לאמנה החברתית הוא כבר פירוק האחד הזה. מונטסקייה איממנטי כאן. זה מה שקורה אחרי נפוליאון. שינוי, הרחבת הסמכות מהמאסטר. האחד הזה. האלוהים הזה. מת בלי שהכריזו עליו כשליט יחיד.
הם פשוט מדברים על התנך. רק אחרת. גם היידגר. כשמדבר על האופציה המזרחית, סין וכולי. הוא מדבר על ההוויה שאי אפשר לשלוט בה לכאורה. של הניסים. הם לא מבינים כלום ממה שהם עושים חוץ מזה שהם כבר מעניינים כי הם מראים לנו שאפשר להיות אחרת לגרמניה, כשגרמניה אחרת ורק הם משחקים ואלס אחרון עם הנאצים? באופן כללי, גם היידגר וגם שמיט חוזרים לקתוליות מהפרוטסטנטיות, שמיט, או מושגים פרוטסטנטים לקתוליות – היידגר-אתאיזם דתי, תיאולוגיה פוליטית או מתנה.
לא צריך יותר ממה שציטטתי כדי להבין לבד את מה שאמרתי. שני היהודים שנגד זה, פילוסופית, הם הרמב״ם וביתר שאת, שפינוזה. הוא מדבר הרבה מאד על הניסים. כאן נותנים פרסים לאנסים מבישים.
הבורות השניה? נוגעת להובס ולטענה על אהבה גדולה בין השניים.
בקיצור נמרץ, כן. הובס. קודר. אדם לאדם זאב. אבל גם לא מסכים. זה לא שאדם לאדם זאב. העניין הוא בהגעה להכרה של העצמי/אני. המשחק הוא על מי יהיה ראשון בדו קרב. הסיכון למוות הוא היסוד האנושי שמגלה אצלך. היופי אצלו זה שלא בטוח שתלחם על ההכרה שלך כי הבעיה בדו הקרב הוא הבושה של הסופיות הזאת, במפלה הזאת. אתה עדיין יכול לדמיין אותה.
השאר תגובה