פרוייד, יהדות וכאלה, כוחה של מסורת. ~ פרוייד אומר כי ישנם גם מקרים בהם גברים אינטליגנטיים וביקורתיים מסתכלים על המציאות הקיימת כמסורת קדושה או נצחית, ללא אפשרות לביקורת, ונראה שזה המקרה המכריע. המקרה המכריע הוא המקרה של המייסד-המחוקק. איננו יכולים לדעת מה התרחש במוחם של האנשים הנבונים ביותר בתקופות הראשונות, אך אנו יודעים מעט על התופעה הנקראת חוק קדום, המובנת כבלתי ניתנת לשינוי. החוק הקדום הוא בלתי ניתן לשינוי משום השלמות שלו היוצאת מתוך שלמות המחוקק. זאת אומרת, האופי הנצחי נזקק למשהו שכבר אינו קיים. מכאן, אנו ניצבים מול תופעת הכבוד הלא ביקורתי. תופעה זו מוכרת היטב ביהדות כמו גם במערכות משפט אחרות בהן שינויים בחוק יכולים להתרחש רק באמצעות פיקציות משפטיות וכן הלאה.
מה עומד בבסיס השמרנות הלא-רציונאלית הזו של חברות עתיקות? שינוי חוקים פירושו שינוי של בני אדם, וזה מוריד את קדושת כל החוקים. לא ניתן להבין את קדושת החוקים אלא במונחים של מקורם האלוהי של החוקים. מאחורי זה עומדת התפיסה שלפני החוק, הסדר, קיים תוהו ובוהו, לא רק מחלוקת קיצונית אלא חוסר ביטחון מוחלט בכל מובן שהוא. הסדר נתן משמעות; מחוץ לסדר יש חוסר משמעות וכאוס. לכן, ההיצמדות לחוק. פרויד קורא להיצמדות זו אובססיה. הוא מרמז שאין שום בסיס רציונלי להיאחזות זו.
-הבסיס הרציונאלי להיאחזות במאחז הוא הבטחה אלוהית, תנכית על הארץ הזאת. הבסיס הרציונאלי הוא לא רק זה אלא גם היעדרו של מחוקק בבן גוריון, קיומו רק כנסיך. המלך פילוסוף שנעלב מאפלטון של החוקים. וגם היטלר. אנחנו לא התמודדנו עדיין. בכל מקרה, יש, כך, עוד יותר תפיסה ניסית. הכל נס. התנך כבר לא מחזיק בגלל הבחירה האישית, אבל זאת יציאת מצרים שניה עם כל האיום בה אך גם מדינה, שפה וכו׳- כלומר, כל יישות חילונית נתפסת ניסית. עכשיו יש נטאי לסמכות אב שלא הייתה ביהדות בגלל הספר. הדוצ׳ה שר. וזה על בן גוריון אבל גם זה קצת היסטוריה רומית. דבר ביבי דרך בן גוריון, נניח. ~ כאן הרגישות לסמכות אב בישראל, במיוחד שהחילוני מעולם לא נבחר. נס!הנס קפה למיטת סדום.
השאר תגובה