כללי

המאבק לתרבות? קודם שתהיה תרבות

Estimated reading time: 11 minute(s)

אויי התרבות, לתרבות! 

דור שני לשואה? התירוץ הכי עלוב לספרות אידיוטית, תאהב את החמודי, אמא שלך כמו-אומרת, סתם, אף פעם לא קראתי את דוד גרוסמן. מצד שני, היהודי ההוא מניו יורק, ואני לא מעודד אנטישמיות, זכה בפרס גרמני יוקרתי על היטלר רוקד מחול או פאקינג שיט כזה. זה פול פאקג׳ נונסנס. וזה יחזור, כי הקשקוש יהפוך לסופר: כך מקשקשים את הילדים פה בשטויות האלה, לוקחים פרסים על הספר שאיננו על השואה יותר, זה ספר אחר! לא אהבלות. נהיים סופרים- סופרים- שביל באמצע, בבקשה. …/ שום אימג׳, שום כלום, כי לא היו, קשקוש גמור, על חשבון השואה, הספר ההוא לא על חוויית השואה של זה שהיה אצל חבר, ואז! אמא התקשרה! זה אחר, בעצם כלום לא היה שואה, כלום: הוא דגן גידל דגן חיה במרתף, קרא לה נאצית, ואיזה משהו, יצאתי באמצע הסרט. אבל הסרט, מחנך, משרד החינוך, סרט-סרט, לא רואים. פריפריה, ערבים, ואלה עם החומות, סרט רע, רע-רע-רע…/// יאללה צוללות, ילדים בפולין, עושים שטויות, חומה חובה, תבין את אהרון, צדק מחוויית השואה, סתמו…/ החיים, החיים כואבים. האדמה שייכת לאנשים החיים. איגרוף תאילנדי, לאיזון? על חשבון השואה זה על חשבון האנשים החיים…/ אל תפגע בקדושת השואה, זה לא קל מדי לפרויד. או זה לא קל מדי אחרי פרויד?…/ נראה לכם? אין על גרוסמן. מאיפה יודע על החיה הנאצית שגדלה במרתף, מאמי, דאג לאמא שלו, אני שומע את אמא שלי אומרת. בקיצור:…/ אימרו די להפגנות. ליד הבית של דודי. אז מה אם אמר יופי בני יופי, כלה גבוהה לביבי, בול, מחפש,היא אטרף, והוא? אטרף!..? הוא לא היה חותם, אימרו כן לשלום, עם יתר הסופרים, פעם-פעם? לפני שתי פיצות וחצי? לרוץ. מישהו לרוץ? בבקשה לרוץ?…/ אחר כך הולכים לגילמן ולומדים.. הנערף מה לומדים? על העורף? אז שדוד יכתוב, לא להפגין. שם. נוור אבא נוור, נורי, נער האופנים, אמר. הכי חשוב? העיקר שהתגייסו באמצע. דיפ, דיפ שיט, בני גנץ הזה…בכל התרבות הזאת/…/ פירוש של אברומה: משגעים את השכל לאנשים…/ אני לפני שנה עוד חשבתי שלאה או אחותה עם האור, מהשואה באה? לא הצלחתי עם החשבון. אין לה שבעים לדבה במקום דבע, ואז גם הסתבר לי שההורים שלה פספסו אותה…/ כל היום שואה, שואה, שואה. הזבל הזה? שכתבתי? אפשר דור שני ספרות משהו? מה זה משנה, אם כן, אז עקבו אחרי ב-www/best פורן אבר. אני שם, בהערות.


עשיתי פעם תואר בהוראה, זה היה. זה היה רק על השואה, שואה, העליות לפני ישראל, השואה שהייתה אחרי העליות, שתמיד הייתה, וכל ההיסטוריה הייתה, ככה ככה… נתניהו לא היה ראש ממשלה, נראה לי. עדיין זוכר את הטמטום של גרוסמן, השטויות של אניטה, ומה האידיוטים בחרו ללמד מעגנון, איזה שטות על איזה עז שמובילה את המחנה, רק תקרא את הפתק, משהו, פעם נוסח תימני, פעם נוסח אשכנזי. לי עצמי אין תואר הוראה, אבל ידעתי ששם הילדים התימנים לא נמצאים. גברית, אינטואיציה. עשיתי עזרה כעזרא באיזה זוגיות, כי אצלי זה מהר, לא הוגן לכאב ראש שהיא הייתה עושה כי ״זה לא הוגן״…שמח שהשנה נתקלתי בלאה גולדברג ועל אלה מהסוכנות, באים לקחת את מלכת הארמון מהשואה, לישראל, מצאו אותה, מהעליות? אז ברית המועצות? , תודה לזום המזמם מוש השור, ממוש, וטוב לו…אחיינית, סטופ תקלה, זובי לזבל הזה. אני לא מוסמך בכל אלה, אבל לעזרא יש השכלה בפסיכולוגיה, אישה אחרת, אני מרגיש שיש כאן דפוס: מישהי ללימודי דוקטורט?

עז, עז כתרבות, מנהיגה עם. חיים בסרט על תרבות. אבל, אל דאגה. הנה. החיבור, שיבנה המקדש! ניטשה, קדימה.
___

בכותל, שיבנה המקדש!

הבעיה שלי עם העילית האינטלקטואלית, הארץ ישראלית? עלבון לטיפשות, שיגעון שלא פגש גאונות, שיגעון שלא בכה ולא צחק מתוך היות עצמו, אנשים בלי מטה ובלי מעלה, ילדי מבחנה שנולדו לחיים, כמו שנולדנו לשלום ולא לומר שלום לשלום, אז שלום ולא שלום, במכתם מכתבי זה, לכל וניטשה; הוא לא בוכה, אפילו לא שומע אותכם, עדיין בכותל, בין גולומב לאוחנה, קורא על ״חפצון האדם״ ואומר, מה, מה, מה! אני? מהנאורות???!!! ופרויד? זה ההוא במקום בית המשוגעים, מחזיר אותי לבדידות? עוד 20 שנה? עוד כתיבה לדור שלא היה, עוד הקדמה, מה יהיה, והם אוהבים אותי? חח, להקיא מהחח הזה! ומי זה היידגר? הוא לוקח ברצינות את הבלונדינים, מחזיר אותי לשופנהאואר, הטון האחד, הטראגי, של ואגנר. לכו ממני, אני פה בכותל, רואה מוש, מושמוש, וטוב לו, לי פחות, אבל זה הכל בשבילו, בשביל לילה, אשתו של המוש, מושמוש וטוב לה? עדיף מאשר כותב, זה בולשיט זה, עברית קשה שפה. ניטשה בירושלים, הסוף. הספרים הגיעו מתל אביב. שם בכותל. האוזניים לאלוהים מלוכלכות. בונה את הספריה לאומית. שם את הספרים בין החרכים. הוא בוכה, פחח, אז שאלוהים יקרא. ״תבלו״, מודי בראון, מדינת היהודים.

רשומה רגילה

השאר תגובה